בית לחם (300)

10:00 – 12:15

יש סגר מסוים: עוברים גברים בגילאי 40-60  (או אולי 45-55) עם אישורים, לא כולם ולא כל אישור, אבל רובם. צעירים מגיל 40 אפילו עם אישור, אפילו עם אישור לטיפול רפואי – לא עוברים. הגיע אדם כזה "קצת יותר מדי צעיר" ונאמר לו שאי אפשר היום כי יש סגר ושיבוא ביום ראשון.

הגיע אדם בן 58 עם זימון לבדיקה בבית חולים אלמוקאסד בירושלים המזרחית, אך ללא אישור. מפקד המחסום (זה שנוכחותו תמיד מרגיעה, שקולה והופכת את המקום הזה להכי פחות נורא שאפשר) אִפשר לו לעבור.

כל הזמן הזה היתה עמדה אחת פתוחה וזה הספיק כי רוב הפלסטינים כנראה החליטו שזה יום או זו תקופה שעדיף להישאר בבית אם לא חייבים לעבור.

עברו קבוצות קטנות של תיירים לביקור חפוז.

המאבטח, גם הוא, השרה אווירה מאוד רגועה, התייחס בנימוס לכל אדם, ענה לשאלות והסביר לכל מי שפנה אליו איך עליו לנהוג. הוא גם דיבר ערבית מצוינת. גילה נכונות לנהל שיחה על המצב ועל הנהלים במחסום.

בחוץ חיכה אוטובוס, המתין זמן לא קצר עד שהתמלא ונסע.

החייל בעמדה צוין לשבח כי הבחין במה שקראו אישור "מזויף". הסתבר שמדובר באישור שצולם במכונה צבעונית ונראה מקורי לחלוטין אך כנראה מרקם הנייר מרגיש אחרת. כשהתברר שהפלסטיני שהציג אותו אכן בעל האישור, אפשרו לו לעבור אך הבהירו לו שעליו לעבור עם האישור המקורי בלבד.  מתברר שחלק מהמעסיקים מחזיקים אצלם את האישור המקורי ומצלמים אותו עבור העובד שלהם, אבל זו בעצם התנהלות אסורה מבחינת הצבא. היה דיווח למת"ק תחת הכותרת 'זיוף' ועם פירוט והסבר לגבי מהות ה'זיוף'.