דרום הר חברון, סוסיא, סנסנה (מעבר מיתר), א-תואני, צומת זיף

יצאנו לאחר שהפועלים במחסום סנסנה (מעבר מיתר) התפזרו לעבודתם בישראל. המגרש מלא במכוניות. משמח משהו, לאחר הסגר של אתמול – החג בישראל.

מיד לאחר המחסום מופיע שלט ענק : "תיירות חבל יתיר",  ו"בוטקה" מאויישת ע"י זוג צעירים – לעניין עוברים ושבים. (עוד מיזם למשוך לפרוייקט ההתיישבות)?

פנינו לכיוון סוסיא ותוואני.

פגשנו את ג'ומעה שהזמין אותנו לתה, הראה לנו בגאווה את ה"ח'רבה" המשופצת שצמודה לביתו – בה נולד ולאחר ש"קנה" ליתר אחיו שטחים אחרים, זכה להישאר בה והחליט לשקם את הבית – חדר אחד עם כמה חלונות קטנטנים ותקרה גבוהה מעוגלת. (צילום מצורף).

לאחר כמה דקות הופיע נאסר מתוואני ונאסר מסוסיא עם גיסו (בעלה של פאטמה שנמצאת עם בנם חמודי, בסיור בוושינגטון, דיווחו מעט על הצלחת הביקור), ישבו עמנו לספר על חששם מפני ביקורי המתנחלים הצפויים היום, הן ב'זיף' והן ב'כרמל' הפלשתינאית –  זיכרון ה"ביקור" המלווה בצבא, בשנה שעברה בבריכה ע"י כרמל, והוצאת הפלסטינים מהמים עד שהמתנחלים יסיימו לרחוץ שם – עדיין חקוקה היטב בזיכרון. רצו שנישאר ונתלווה אליהם בסיור בדרום הר חברון היום, אמרתי לנאסר נוואג'עה שאם היה מיידע אותנו מראש על כך, יכול להיות שהיינו מתארגנות אחרת ומגיעות ללוותם.

סיכמנו שיעדכננו לאחר מכן. היום (30.9), הרמתי טלפון לנאסר שעידכן שסך הכל - עבר בשלום, מלבד  ילד בן 10 שנעצר, בתואנה שזרק אבנים, נלקח בג'יפ ולאחר כחצי שעה שוחרר. 

אנשי תוואני גאים במאבקם שצלח, הצליחו להקים בתים על יד המערות שבהן התגוררו, יש מים זורמים וחשמל, מטעים קטנים ואפילו גן ילדים יפיפה בכניסה ליישוב, שנראה תקני אפילו במושגים ישראליים. מסתבר שהוא סגור, (גן נעול), מפאת בעיות תקציביות של הרשות/מועצה.

המים מגיעים ממבנה מקורות בכניסה ליישוב, אליו מגיעים לקחת מים כל תושבי הסביבה שאינם מחוברים. ג'ומעה סיפר שהוא משלם 5 ש"ח לקוב מים, אך יש מים כל הזמן. (הוא אוגר אותם בבאר על יד ביתו, כך תמיד יש לו מים).

נסענו דרך זיף, במחסום למרגלות בית חגי, אין חיילים והמעבר חופשי.

הבחנו לכל אורך הכבישים בתנועה מוגברת של צבא וגם של מקומיים.

התרגשנו שוב למראה השילוט ליישובים פלסטינים בשלוש השפות : עברית, ערבית ואנגלית.