בית לחם (300)

צופות: 
קלר אורן
02/10/2015
|
בוקר

9:15 – 10:45

 

כמו בשבועות האחרונים החניון חסום. הזזתי את החסימה, חניתי. החייל בעמדה שרק וצפצף, כשהוא קרא לי בקול, אמרתי לו שיש אישור למחסוםווטש לחנות ופניתי למחסום.

 

מעט אנשים עברו היום. רק 2 ילדים הגיעו. תיארתי לעצמי שכל מי שלא חייב להגיע יימנע, למרות שלא היה סגרinfo-icon.

אף מפקד לא נראה בשטח. רק מאבטח ישב במסדרון. רוב הזמן רק עמדה אחת היתה פתוחה אבל לא היה צורך ביותר מכך.

המתנדב מהאקומנים, בחור צעיר מגרמניה שעבר עכשיו הכשרה לקראת התפקיד שלו כאן בחודשיים הקרובים, היה מאוד נבון וסקרן, שאל שאלות חכמות. פלסטיני פנה אליו כדי שיעזור לו להגיע לבית חולים, אבל לא היה לו אישור. נתתי לו הסבר על סוגי האישורים השונים ועל השינויים שחלו במהלך השנים. דיברתי על חשיבות הדיווח ועל הצורך ליידע את הציבור גם אם הוא מאוד לא רוצה לדעת. הוא דיבר על כך שיעשה מאמצים כדי להסביר את המצב פה כשיחזור הביתה.