קלנדיה

בוקר סביר במחסום קלנדיה

הגענו למחסום ב-5:15 לערך, אחרי שחנינו בצד הישראלי. 5 עמדות הבידוק כבר פתוחות והתור אינו ארוך. מוכרי הבייגלה והעוגות במקומם הרגיל. בתחילה התור רק במכלאה הקרובה אל האקווריום בו יושב החייל שמפעיל את הקרוסלה בקצה המכלאה. בשלב מסויים אנשים החלו להיכנס גם למכלאה האמצעית. החיל פתח רק את ההקרוסלה במכלאה הקרובה אליו, והחלו צעקות. הצלחנו ללכוד את תשומת ליבו של החייל ולבקש שיפתח גם את הקרוסלה האמצעית. לשם שינוי הוא פתח את אחד החלונות, דיבר איתנו והיה קשוב. בפעם הבאה פתח כבר את שתי הקרוסלות. בהמשך הבוקר חזר אותו תהליך גם בנוגע לקרוסלה השלישית.

בעמדה 5 שומעים ברמקול את החיילת אומרת כל הזמן "מסאק חמסה רק תסריח" (בעמדה 5 צריך להראות רק את האישור). אחרי כמה פעמים שכרזה כך ברמקול החלו האנשים בתור לחזור אחריה. זה הוציא אותה משלוותה והיא צועקת ברמקול "סתמו!". בעמדה 4 אנו שומעות מדי פעם שנותנים הוראות ברמקול. קשה להבין מה נאמר, אך הטון רגוע ומסביר, ולא נוזף.

5:30 – התורים מתארכים. בכל פעם שהקרוסלות נפתחות התורים מצטמצמים למכלאות בלבד, אך מהר מאוד שבים ומתארכים כי מגיעים עוד ועוד אנשים. נשים משתלבות בכניסה למכלאות. הלכנו לשבת על הספסלים. מגיע אחד ממכרינו, ניגש לומר שלום. מספר שאתמול היה גרוע מאוד. בלגן גדול ודחיפות. לכן היום בא מוקדם, כי אף פעם אין לדעת כמה זמן יקח המעבר. אנו נפרדים בברכת חג שמח (החגים הקרובים שלנו ועיד אלאדחא אצלם).

לקראת 6 התורים כבר גולשים אל מחוץ לסככה ולכיוון החניה. ב-6 החייל באקווריום מוחלף בחיילת. לא נראה שום שוטר ולא מגיע חייל מהמת"ק לפתוח את השער ההומניטרי, למרות שכבר ממתינים שם אנשים. ב-6:10 הגיע האב עם שלושת ילדיו. כשהוא רואה שלא נפתח המעבר ההומניטרי הוא משאיר את הבנות ליד השער והולך להמתין עם הבן בתור הרגיל – נראה מי יתקדם מהר יותר. התור הרגיל הלך מהר יותר. האב קרא לבנות להצטרף אל הבן וכשהם היו כבר בתוך המכלאה הוא עזב. כנראה שהשנה הילדים כבר חוצים לבד את המחסום בדרכם לבית הספר. האב מלווה אותם ועוזב.

ב-6:15 לערך הגיע מאבטח. חשבנו שאולי זה סימן שהשער ההומניטרי עומד להיפתח סוף סוף. המאבטח נראה מדבר בקשר ובטלפון ושולח הודעות טקסט, אולי ניסה לברר מה קורה עם אנשי המת"ק. בינתיים עמד מחוץ לאקווריום והורה לחיילת מתי לפתוח ולסגור את הקרוסלות. ב-6:20 הגיע שוטר. גם הוא דיבר בקשר ואז אמר לאנשים ש"אין מת"ק היום" ולא יפתחו את השער ההומניטרי. כל הממתינים הלכו לתור הרגיל וניסו להשתלב בקצה המכלאות, מה שעורר את כעסם של הממתינים שם. המאבטח הזה נעים הליכות בדרך כלל, גם כלפינו וגם כלפי הפלסטינים. לא פעם ראינו שהשוטרים הפעילו את המעבר דרך השער ההומניטרי והוא (או מאבטחים אחרים) סייעו להם. שאלנו אותו מדוע אינם פותחים את השער היום. הוא הסביר שזה לא התפקיד שלהם אלא של חיילי המת"ק. נכון שלפעמים השוטרים פותחים, אך זה בגדר טובה, וזה לא תפקידם. נראה שיש כאן איזה מאבק כוחות פנימי ובינתיים סובלים הפלסטינים...

לקראת 6:30 הגיע שוטר נוסף. ישבו להם המאבטח ו-2 השוטרים על הספסל שמחוץ לאקווריום, והמעבר ההומניטרי נותר סגור. למרבה המזל התורים היום במצב סביר. באחת העמדות חיילת צועקת על מישהו ברמקול "לך הביתה! לך, לך, קישטא!" שוטרת נוספת מגיעה ובעקבותיה 2 חתולים. אלו הם החופשיים היחידים כאן, עוברים לאן שהם רוצים בין השערים והגדרות.

התורים הרגילים שוב מצטמצמים למכלאות בלבד, אחרי כל פתיחת קרוסלות. ב-6:40 הצטרפנו גם אנחנו לתור. אחרי הקרוסלות ולפני עמדות הבידוק ממתינים בצד כמה אנשים מבוגרים. שאלנו למה הם מחכים שם. מסתבר שהם עוברים ללא היתר בשל גילם, אך יורשו לעבור רק אחרי 8. נפרדנו מהם וניגשנו לאחת העמדות. המעבר היה מהיר ותוך פחות מ-10 דקות היינו בחוץ. נשוב אחרי החגים.