קלנדיה
בוקר קצר אבל צפוף
חמש תחנות בידוק היו פתוחות ואנשים נכנסו דרך קרוסלה פתוחה מן השעה 5:00, כשהגענו, עד 5:15, כאשר תורים התחילו להתארך. החיילים בתחנות הבידוק שלחו בחזרה גברים ונשים מעל גיל 50, שמותר להם להכנס והעבירו רק עם היתר -- זאת אומרת שלפני השעה 8:00 לא יתנו להם להכנס בלי היתר. אחת הנשים (שכבר הייתה במקום בשעה 5:00) יצאה מן השרוול שבו דחו אותה, הצטרפה לתור אחר, וכנראה עברה, כי לא ראינו אותה חוזרת דרך המכלאה.
בשעה 5:25 הקרוסלה בכניסה לשרוול 2 התקלקלה וכתוצאה מכך תורים ארוכים נוצרו עד מגרש החניה. כשצלצלנו למת"ק לדווח על הקלקול, סגרו לנו את הטלפון בפרצוף. בשעה 6:00, לאור התורים הארוכים, צלצנו לבקש שהחייל האחראי על השער ההומניטרי ייצא. החייל במוקד הגיב שישאל את החייל אם הוא רוצה לבוא או לא. אבל קצין מת"ק יצא ב-6:05 ואחרי הצגה בולטת של אדישות למצב, פתח את השער כעבור 5 דקות.
התורים התחילו להתקצר בשעה 6:15 ועד 6:30 המכלאות היו ריקות ועזבנו. לא הצלחנו לברר אם הסידור לפיו הפועלים שעובדים באזור התעשייה עטרות יעברו את המחסום באוטובוסים נכנס לתוקף. ננסה לשאול בפעם הבאה.