קלנדיה

צופות: 
יערה רפיח וגילי קוגלר
03/09/2015
|
בוקר

ללא בעיות מיוחדות – הזדמנות לעיסוק במותרות

היינו במחסום בין 5:00 עד 6:45 – רוב הזמן המעבר היה מהיר ולא היו שום בעיות שהצריכו תקשורת עם הפועלים או החיילים. זמן המעבר הממושך ביותר היה בין 6:00 ל 6:30 – אז הצטברו תורים ליד שלוש המכלאות, ואחר כך התורים התקצרו.

איך זה קרה?

1. כל המחסומים נפתחו בזמן.

2. החיילים במחסומים עבדו כנראה ביעילות (בהצצה על מחסום מס' 1 מבחוץ הם היו ערים ומתפקדים).

3. החייל ב"אקווריום" לא הוטרד מתורים גדולים מדי במחסומים והשאיר את המכלאות פתוחות זמן ממושך יחסית.

4. וגם אולי – היו פחות פועלים. לא ראינו פנים מוכרות של פועלים שעובדים בעטרות. האם ייתכן שהתכנית של אוטובוס לעטרות התחילה כבר לפעול?

הערות:

1. באין בעיות מיוחדות החושים ערים ומוטרדים מתחלואי המקום שנותרו ללא שינוי: הרחבה המטונפת, הספסלים הרעועים (צריך לבחור היטב היכן לשבת בלי ליפול), וריח השתן החזק מהשירותים שממלא את כל הרחבה. למה לא להפוך את המחסום למעבר  ראוי שמכבד את העוברים והעובדים בו.   

2. השער ההומניטרי הפך להיות זיכרון עמום. לא ראינו חייל מת"קinfo-icon שמגיע לפתוח אותו, ומספר נשים וזקנים שבתמימות התייצבו שם לקראת השעה 6:00 התייאשו והשתלבו בתורי המכלאה עד מהרה.