קלנדיה

צופות: 
חנה ש. ורונית ד. (מדווחת), ימונה ודיוויד אורחים
02/09/2015
|
בוקר

הגענו למחסום ב-5:30 לערך, אחרי שחנינו בצד הישראלי. הגענו מאוחר יחסית היום, אחרי שאספנו את האורחים שהצטרפו אלינו: ימונה מהודו ודיוויד מגרמניה. שניהם נמצאים כאן בתקופת התמחות. ימונה כבר פעם שניה. הפעם היא עובדת בעיתון כלשהו ויתכן שתפרסם משהו על הביקור במחסום בשעות הבוקר המוקדמות. בפעם הקודמת ששהתה בארץ השתתפה באחד הסיורים שלנו ורצתה לראות כיצד נראה המחסום בשעות שהפועלים יוצאים לעבודה. דיוויד הוא בן לאב פלסטיני ויש לו משפחה בישראל ובשטחים.

כשהגענו היו כבר 3 תורים עד מחוץ לסככה. 3 הקרוסלות שבקצה המכלאות פועלות. נפתחות מדי פעם ע"י החיילת והשוטר שנמצאים באקווריום. 5 עמדות הבידוק פועלות. בשטח הסככה נמצאים כבר בחור ובחורה מזכויות אדם כחול לבן. מזמן לא ראינו אותם כאן. בשלב מסויים מגיע מכרנו ח', מברך לשלום וניגש לדבר איתם. מסתבר שניסה להיעזר בהם על מנת להיכלל ברשימה של הזכאים לעבור במחסום ג'יב הקרוב לביתו. אולם הם לא הצליחו לעזור לו. הוא מספר להם שפנה גם אל קצין שהוא מכיר וביקש את עזרתו. הקצין בירר ואמר שלמעבר בג'יב יוכל לקבל היתר רק לעבודה בגבעון וגבעת זאב. אבל ח' עובד כבר שנים בשוק מחנה יהודה והוא זקוק לאישור לירושלים. לכן ייאלץ להמשיך לבזבז מדי יום זמן וכסף בהגעה למחסום קלנדיה.

ב-5:50 השוטר עזב. בסביבות השעה 6 חילופי משמרות של החיילת באקווריום והגיעה גם שוטרת ומעט אחריה מאבטח. לקראת 6:00 אנשים החלו להמתין ליד השער ההומניטרי וכעת התלוננו שאינו נפתח. התקשרנו למת"ק ואמרו שמטפלים בענין. גם השוטרת אמרה שהתקשרה לברר. אנשים התלוננו שהתורים מגיעים עד הכביש. זו אמנם היתה הגזמה, אך בהחלט היו תורים שגלשו אל תוך החניה. ב-6:15 היו כבר הרבה אנשים ליד השער, בהם זוג עם תינוק חולה. צלצלנו שוב ואמרו שמטפלים בענין. המאבטח טען שממתינים לנציג המת"ק שיבוא לפתוח. בינתיים הגיע עוד מאבטח ואח"כ גם שוטר נוסף. ראינו שהמאבטח מחזיק במפתח לשער והחלו הכנות לפתיחתו.

רק אחרי 6:20 לערך פתחו סוף סוף את השער ההומניטרי. המאבטחים והשוטרים הפעילו אותו, מבלי להמתין עוד לנציג המת"ק. לפחות נהגו באנושיות. כך למשל זוג מבוגר שעוברים ללא היתר בשל גילם הראו את הניירות שלפיהם עליהם להגיע לניתוח ב-8. נתנו להם לעבור. פגשנו גם באב שעובר מדי בוקר עם 3 ילדיו. בזמן האחרון לא ראינו אותו כי הילדים היו בחופשה. כעת שבו ללימודים. הם עברו דרך השער ההומניטרי, אך האב לא עבר איתם היום. הוא המתין לידינו לראות שיעברו. כששאלנו מדוע לא עבר איתם אמר שעליו להיות היום בג'נין. לרגע הוא נראה מודאג מכך שהילדים לא ניגשים לעבור את הבידוק וקרא לעברם. המאבטח הציע לו להיכנס וללוות אותם, אך לא היה צורך. בהמשך סיפר לנו המאבטח שאתמול הוחל בהפעלת ההסדר שלפיו פועלים של חלק מהמפעלים עוברים באוטובוסים שמסיעים אותם ואינם צריכים לבוא להיבדק במחסום הולכי הרגל. האוטובוסים נבדקים ומאובטחים. זה הסדר מיוחד עם המעסיק שנועד להקל על העומס במעבר. המאבטח אומר שגם חלק מהתלמידים עוברים בהסעות מאורגנות דרך מחסום כלי הרכב. היום זה לא ממש הקל על הלחץ.

בשלב מסויים התפתח ריב מילולי בין שני אנשים בתור. אחרים התערבו והפרידו. נשים מבוגרות ללא היתר לא הורשו לעבור בשער ההומניטרי. נאמר להן לחכות לשעה 8. הוסבר להן שכעת עוברים הפועלים לעבודה. הן נסוגות לאחור, למעט אחת מהן שהיא עקשנית במיוחד. היא הולכת וקוראת לחברותיה להצטרף לתור בכניסה למכלאות. אך הגברים הממתינים בתור הרגיל לא מוותרים הפעם וגם הם אומרים לה שיש לתת לפועלים לעבור קודם, הם ממהרים לעבודתם. היא מנסה שוב לשכנע שיתנו לה לעבור בשער ההומניטרי ונדחית, ואז בסופו של דבר היא מצליחה בכל זאת להשתחל בכניסה למכלאה. חברותיה הלכו להמתין בקצה התור הרגיל.

לקראת 7 הגיע סוף סוף קצין מהמת"ק וכעת הפעיל הוא את השער ההומניטרי עם המאבטח. ב-7 התורים כבר הצטמצמו מאוד. כאשר הגיעו נשים וניגשו לשער ההומניטרי נאמר להן שלא יפתחו אותו יותר ושילכו לתור הרגיל. אך כשהגיע תלמיד בכל זאת פתחו לו והנשים מיהרו לצאת מהתור ולעבור בשער. בשבע ורבע לערך הצטרפנו לתור ועברנו די מהר.