ג'למה

הסעתי אם ושני ילדיה מבית החולים רמב''ם בחיפה למחסום ג'למה וניצלתי את ההזדמנות לצפייה קצרה שם.

לא ראיתי הרבה, אך אנחנו כמעט לא מוכרות במקום והמאבטחים לא יודעים כיצד 'לאכול' אותנו.

14:30 פועלים חקלאיים מעטים חוזרים מעבודתם בעמק החם. דלת הטרמינל סגורה. אין מעבר לישראל בשעה זו. המעבר לגדה מהיר וחלק. הדלת לשרוול שבצד הטרמינל פתוחה לרווחה. אני עוברת בה והולכת עם העוברים עד לקרוסלה. מעבר לקרוסלה חונות מוניות פלסטיניות צהובות שממתינות לחוזרים הביתה לגדה. בצד יש מגרש חנייה לפלסטינים הבאים במכוניותיהם. האנשים הולכים מהר ממני ולא נעים לי לעכבם בשאלותי. בחור צעיר, דובר אנגלית, אומר שהוא עובד בכפר מנדא, עובר בבוקר ב 05:00.

במחסום הרכב תור מכוניות של ערבים אזרחי ישראל, שהיו בגדה ועתה הם ממתינים לבידוק בכניסה לישראל. מעטים עוברים לגדה בשעה זו.

15:00 בדרכי למכוניתי ניגשת אלי מאבטחת ושואלת מי אני ומה מעשי. מקשיבה בעניין. ניגש גם מאבטח ועומד מהצד. המאבטחת מטלפנת. ניגש מאבטח נוסף, מבוגר וכנראה בכיר יותר. טוען שאסור לי לעמוד שם בלי מאבטח. לא משתכנע מהסברי. לשאלתי עונה שכ 2500 איש עוברים בשעה 05:00-06:00. אומר שאין לחץ אבל יש הרבה עבודה.

מדגיש שוב שאסור לי לעמוד שם בלי מאבטח ושאסור לצלם. אדם נוסף מתקרב, 'השומר הנאמן' שלי צועק לו שאין צורך, האישה (אני) הולכת. הלכתי.