קלנדיה

צופות: 
תמר פליישמן.
30/08/2015
|
אחה"צ

במחנה הפליטים אין יד לבנים.

במחנה הפליטים יש מפעל הנצחה. יש קיר הנצחה.

 

 

דיוקנאות חמישה שנרצחו בידי צהל יונצחו על הקיר הלבן הארוך.

שניים ראשונים כבר נוכחים. נראים כבר גם פניו של הבא בתור בכתם בהיר מימין.

גם האחרים יעלו בתורם מתוך הלבן.

את הימני משני ראשוני המונצחים, את עלי ח'ליפה  אני מכירה. מכירה בלשון הווה. המוות לא הופך את ההכרות לזמן עבר. המוות מעצים את ההכרות. המוות מחייב את החי.

עלי נורה בגבו בידי חיילים מיחידת כפיר בשחר יומו הראשון של חודש הרמדאן לפני 4 שנים.

         "צהל בודק" הייתה תגובת הצבא.

         צהל עדיין בודק את הרצח הזה ואת קודמיו ואת שבאו אחריו.

                                           צהל בודק / בדק / יבדוק.

 

משהו שלמדתי מהילדים:

-          כמה זה עולה? שאלתי ילדים שמציעים פתקים שעליהם פסוקי קוראן,

-          כמה את רוצה לתת?

-          כמה אתה מבקש?

-          את זה לא מוכרים, זה מהנביא. את זה נותנים ומי שמקבל נותן כמה שרוצה.

-           

-