חברון

צופות: 
נילי, חגית (מדווחת)
31/08/2015
|
בוקר

1030-1430

 

בבוקר, לפני שנסענו הספקנו לקרוא בעיתון "הארץ" את הידיעה הבאה:

 

"לפנות בוקר פגע כלי רכב בחייל צה"ל במוצב דרומית לחברון, ופצע אותו באורח קל. בעקבות האירוע, כוחות צה"ל פתחו בסריקות באזור במטרה לאתר את הרכב הפוגע. החייל נפצע קל ברגלו וטופל במקום.

 

המקרה התרחש כאשר המכונית החשודה פגעה בחייל, בעת ששהה מחוץ לעמדת שמירה מבטון בעמדה צבאית הנמצאת מדרום לחברון. על פי הצבא, המכונית הגיעה במהירות גבוהה ופגעה בחייל שעמד במקום. הכוח ירה אל עבר המכונית שהצליחה להימלט."

 

בררנו – זה קרה בצומת הכבשים על כביש 60 מתחת לפילבוקס שעומד שם - הפלסטינים טוענים שזאת לא הייתה תאונה מכוונת אלא תאונת דרכים. במקום עומד שוטר פלסטיני. שהיה אדיב עד מאוד אלינו ונתן לנו לשתות תמרינדי....

גם הפעם כמו לפני חודש עשו החיילים חיפושים וביקשו את מצלמות האבטחה ... רק שאת המצלמות שכחו להחזיר מהפעם הקודמת ולא היו שום צילומים.

בתמונה – אחת  החנויות בצומת שלא החזירו לה את המצלמות.  כשאנחנו שם החיילים כבר  הלכו.

 

cid:F21EFC84-B9EF-436C-896D-DA804D8035CC.

 

בחברון  שקט -  והתלמידים עוד לא חזרו מבית הספר - לידיעתכן - בתחילת השבוע ימי ראשון, שני, שלישי  הלימודים מסתיימים בשעה 13:00. בימי רביעי וחמישי בשעה 12:00.

ליד ציר המתפללים החיילים יושבים תחת העץ בצל.  אחד הפלסטינים מהסביבה אומר ששקט עכשיו מבטיח לעדכן אותנו בזמן אמת. אנחנו לא מחכות  לילדים שיצאו מבית הספר, לא רוצות ליצור אירועים.

 

אנחנו נעצרות  ליד באסם שביתו שוכן מתחת לבית המריבה – (יואל ומוהנד מ"יש דין" נעצרים לידינו וכולנו שותים קפה ביחד. הם גבו עדות  מעבד על ההתקלות האחרונה שלו עם תיירים יהודים מצרפת.)

 

באסם  מראה לנו את הנייר הבא :

 

cid:CE696C10-60C1-410F-9155-8AAEEE5F8738

 

הדרכים שליד בית המריבה  נתפסו עכשיו על ידי הצבא בגלל צרכים בטחוניים. מי  שהאדמות שלו יוכל לפנות למת"ק לבקשת פצויים. אם באמת לא יורשו לנסוע או ללכת אנשי השכונה בשני הכבישים שנתפסו, זה יהיה ניתוק נוסף בין השכונות. את הנייר הזה שמו על דלת המסגד שסמוך לבית המריבה. את המשא ומתן עם המת"ק הישראלי מנהל עורך דין ישראלי מטעם עיריית חברון. באסם מספר עוד שיש בעיות גדולות  של ביוב ברחוב ועיריית חברון נמנעת מלטפל בהם בגלל אין סוף התיאומים  שצריך לעשות עם הצבא הישראלי. בכלל יש להם הרגשה שהם קצת  מוזנחים מטיפול של הרשויות העירוניות. קשה מאוד לחיות בתוך סבך של ביורקרטיה  כפולה. גם זאת של הכיבוש  וגם זאת של החיים הרגילים.