קלנדיה

צופות: 
תמר פליישמן.
23/08/2015
|
אחה"צ

אחרי שהתגברתי על החקירה של החייל מאחורי החלון הממוגן וסירבתי לענות לשאלות אישיות, ולא הסכמתי להעביר לרשותו את תעודת הזיהוי והוא כעס, מאד כעס, וכלא אותי לכמה דקות בתא המבוטן שצמוד לעמדה, ודיבר בטלפון בענייני - נכון שלא בא לציון גואל, אבל כן הורשתי לעבור את המחסום וכן הספקתי להגיע בזמן כדי לראות איך שני אמבולנסים מבצעים נוהל גב-אל-גב,

איך אישה צעירה, תושבת עזה, בשבוע ה-23 להריון שנשלחה לטיפול והשגחה בבי"ח בנבלוס עקב עלייה מאד גבוהה בלחץ הדם שאותו הרופאים בעזה לא הצליחו לייצב, והיא, שלמען שלומה שלה ושל העובר זקוקה למנוחה מוחלטת, טולטלה משעות הבוקר בין שלושה אמבולנסים ובין לפחות ארבע אלונקות.

 

מוחמד אבו-לטיפה נרצח בכדורי חיילים והוא בן 18.

גרסת הצבא מגלגלת את האשמה אל הקורבן.

תחקיר "שיחה מקומית" מעלה תמונה שונה וסותרת על האירועים שהביאו למותו של מוחמד במחנה הפליטים קלנדיה בבוקרו של ה- 24 ביולי: http://mekomit.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%9E%D7%99-%D7%93%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%92-%D7%A7%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%94/

ודברים ששמעתי מפי בן משפחתו של מוחמד:

"אומרים שהר לא פוגש הר אבל אדם כן פוגש אדם.

את החייל שהרג את מוחמד אנחנו עוד נפגוש".

 

מחר, יום שני, כל הילדים ילכו לבית הספר.

ילך ג'יבריל (שמימין), ילך יאזן (שלמעלה), ילך גם מותאסם (הכי קטן בין הילדים והכי למטה) ואפילו עבדאאלה (שמשמאל) שבשנה שעברה לא הלך כי לאבא שלו אין כסף והוא רצה שעבדאללה יעבוד גם בבוקר, גם הוא ילך מחר לבית הספר.

מותאסם ביקש שאבוא לבקר אותו בבית הספר שלו שבעזרייה (שהוא בית ספר פנימייה / בית יתומים).  - "בהזדמנות אבוא", אמרתי.

ועוד רבים רבים שאני מכירה ילכו לבית הספר, ורבים רבים יותר שאני לא מכירה ילכו לבית הספר. שיהיה להם כולם, לג'יבריל וליאזן ולמותאסם ולעבדאללה ולכל הרבים האחרים – רק טוב.

שיהיו להם חיים.