שערים תקלאיים, הבלדיה בחבלה, המג'לס בעיזבת סלמן ל- 4 הכפרים באזור עיזבת סלמן, ג'לוד, בית אמין.

השערים החקלאיים שעד לא מזמן שירתו את הכפרים ג'לעוד, ע. סלמן, בית אמין, ועזון עתמה, נסגרו. רק שער 1447 בקטע הגדר שמתחת לאורנית נותר, ומאפשר מעבר לחקלאים ולפועלים  החיים לאורך הגדר לצד הכביש שבין חבלה לבית אמין.
חקלאי שצריך להגיע אל אדמותיו, ואינו בעל מכונית, נאלץ ללכת ברגל דרך ארוכה לפני שעובר במחסום, וממנו ממשיך ברגל עוד כמה קילומטרים לפני שמגיע לאדמתו ומתחיל יום עבודה.

במהלך המשמרת מצאנו בחבלה כעס רב  על היחס המשפיל הנהוג לאורך זמן רב במחסום, מצד החיילים כלפי הפלסטינים העוברים בו.

------------------------------------------------------------------------------

המשמרת משלבת כפרים ומחסומים.

בכפרים-
הבלדיה בחבלה, המג'לס בעזבת סלמן הכולל 4 כפרים: ע. סלמן, ע. ג'לעוד, אל מודאוואר, ע. אל-אשכר.
ב"שערים חקלאיים" -
לאורך הגדר, באזור שבין חבלה לבין עזון עתמה, ליד עיזבת סלמן, ג'לעוד, בית אמין.
(המשך של איתור "שערים" במשמרת הקודמת ב 18.8.15).

10.45 העיירה חבלה. הגענו לחבלה ושלטים כיוונו אותנו אל הבלדיה, בבניין חדש, ומעוצב, תרומת ממשלת גרמניה. התכנון המיוחד של 'המרכז לשירות התושבים' בקומת הקרקע מדגיש את השירות מסביר-הפנים לפונים אליו.

מנהל 'פרוייקט השירות' קיבל את פנינו במאור פנים, וכך גם ראש המועצה, שנמצא אותה שעה בלשכתו ההדורה בישיבה עם עוד אנשים.

לא רצינו להפריע לישיבה, אבל ר. ראש הכפר, הזמין אותנו בחום לשבת, ומיד אחרי הכרות קצרה החלה שיחה בעברית. הוא זיהה אותנו והזכיר שפגש כמה מאיתנו אצל ע. במשתלה.

הוא סיפר: יותר מ-800 דונם נלקחו מאנשי הכפר. גם כעת הם מתבקשים מידי פעם לוותר על אדמה לצורך בניית כביש או התקנת חשמל, אבל הם בשום אופן אינם מוכנים לקבל פיצוי כספי, כדי למנוע חשש של מכירת אדמות.

המתנחלים אינם מטרידים אותם והצבא אינו נכנס לכפר, אבל על החיילים המתפעלים את מחסום חבלה יש למארחינו מילים קשות מאוד. אותו דבר שמענו גם מפלסטינים אחרים, כשהגענו למחסום מצידו הפלסטיני; הרבה כעס על יחס של זלזול ואי כבוד כלפי העוברים במחסום.

מי שמגיע למחסום, ואינו יכול להמתין יכול – אם יש לו אישור - לעבור ב"שער אליהו" שהוא מחסום 109. הרשיונות והנגישות לאדמות הם שמטרידים את ראש הכפר. הוא עצמו איש עסקים בעל אישורים, ויכול להיכנס עם מכוניתו דרך מחסום חבלה למרחב התפר  וגם במעבר אליהו. הוא מיצר על כך שאנשים רבים אינם מקבלים רשיון לעבודה בישראל ויש כ- 40% מובטלים בעיירה.

על אישורי המעבר  אל האדמות; ר. מסביר שלרוב מאפשרים לבני משפחה קרובים להגיע לשטח, אבל לא תמיד לפועלים.  

כהרגלנו, מסרנו לר. את מספרי הטלפון שלנו ושל סלביה, והבטחנו לחזור בעוד חודש-חודשיים.

11.45 המשכנו בדרכנו ונסענו לאורך הגדר.

מטרתנו הייתה להשלים את בדיקת השערים החקלאיים ואפשרויות המעבר של אנשי הכפרים שבין חבלה לבין עזון עתמה אל אדמותיהם. בדיקה, שהתחלנו בה בשבוע שעבר, ב - 18/8/15.
בררנו אילו מהשערים נפתחים למעבר החקלאים אל אדמותיהם  באזור אורנית.

על פי מה שראינו ועל פי עדויות הפלסטינים, השערים החקלאיים שעד לא מזמן שירתו את הכפרים ג'לעוד, ע. סלמן, בית אמין ועזון עתמה - נסגרו.
רק שער 1447 בקטע הגדר שמתחת לאורנית נותר ומאפשר מעבר לחקלאים ולפועלים  החיים לאורך הגדר לצד הכביש שבין חבלה לבית אמין.
חקלאי שצריך להגיע אל אדמותיו, ואינו בעל מכונית, נאלץ ללכת ברגל דרך ארוכה לפני שעובר במחסום, וממנו ממשיך ברגל עוד כמה קילומטרים לפני שמגיע לאדמתו ומתחיל יום עבודה.

שוב עצרנו לצילום ליד 'אגם' הביוב המפריד בין הכביש לבין השביל המוביל אל המחסום – "השער החקלאי", ושוב לצד הכביש, ליד צינור פתוח שממנו זורם הביוב שמגיע מאורנית אל פאתי כפר בית אמין.

משם המשכנו אל הכפר עזבת סלמן.

12.20 המג'לס בעיזבת סלמן. בעזרתו של נדים הצלחנו  בדרך נסתרת כמעט לאתר את המג'לס הקטנה המאגדת את הכפרים ע. סלמן, ע. ג'לעוד, ע. אל-אשכר ואל-מודאוואר.

פגשנו את ע. ממלא מקומו של המזכיר.

כרגיל, קבלת פנים  נעימה ומזמינה. לשאלותינו סיפר מעט על 4 הכפרים. מספר התושבים בהם נע בין  מאות ספורות לבין מעט יותר מ-1000 תושבים.

ישראל לקחה מעזבת סלמן לפחות 150 דונם.

התושבים מתפרנסים ממטעי גוייאבות וזיתים, וכן מגידול זעתר. הרבה מהם עובדים בישראל.

לשאלתנו מה השתנה מאז הזזת תוואי הכביש שחצה את עזון עתמה והשלמת החומה, אמר לנו, שעד עכשיו מי שלא היו להם אישורי עבודה בישראל יכלו להיכנס דרך פרצות בגדר, ולהתפרנס כשב"חים. כעת הדבר בלתי אפשרי.

מי שיש בידם אישור כניסה לישראל עוברים דרך מחסום אייל.

גם כאן בעלי האדמות מעבר לחומה עוברים בשער 1447. הבעיה היא שהשער נפתח בסביבות 8.00 בעוד שהחקלאים צריכים להתחיל בעבודה החקלאית כבר ב-4.00 בבוקר. השער נפתח גם בסביבות 1.00 וב-5.00.

את המים הכפר מקבל מבאר בעזבת סלמן. זוהי באר בהפעלה של חב' פרטית. 'מקורות' לא הצליחה להשתלט על באר זו.  המים נמכרים לפי 100 ש"ח לשעת הזרמה. לצרכי חקלאות התעריף הוא שקל אחד לקוב מים.

1.05 הגענו אל מחסום חבלה מצידו הפלסטיני. מספר פלסטינים מחכים לפתיחתו.

1.25 מהצד הישראלי. כמה אנשים ממתינים.

 החיילים בדיוק הגיעו ופתחו את השערים.