בית אמין, מחסום אורנית 1447, עיזבת סלמן ועז ג'אלוד

צופות: 
יהודית כ. דליה ג. דבורקה א.
18/08/2015
|
בוקר

המטרה הייתה לברר שוב וגם לצלם את המחסומים החקלאיים ("שעריםinfo-icon") בגדר ההפרדה שליד אורנית ושערי תקווה.

ההפתעה הגדולה היו שני מפגעים סביבתיים:

1. צינור שפכים היורד מאורנית ונשפך בצחנה נוראה לוואדי, במרחק של רק כמה עשרות מטרים מבתי הכפר, ומשם ממרר את חיי התושבים.

2. 'אגם' שפכים קטן בערוץ המפריד בין הכפרים לבין השער החקלאי, אורנית 1447.

אם אין לפלסטיני מכונית גבוהת גלגלים, הוא חייב להקיף את האגמון הזה ברגל, או לצלוח אותו. ואם לא רוצה לטבול עד הברכיים במי הביוב, הוא נאלץ לעבור בו בהליכה על גבי אבובים שהוא  זורק למים כדי לדרוך עליהם. מחזה הזוי. עוד עינוי שאין ספק שהצבא והרשויות מודעים לו, ואולי אפילו מרוצים ממנו... 

10.30  יצאנו למשמרת באזור הכפרים: בית אמין, סיניריה, עיזבת סלמן וג'לעוד. המטרה הייתה לברר שוב וגם לצלם מחסומים חקלאיים ("שערים") בגדר ההפרדה שליד אורנית ושערי תקווה, את תנאי המעבר בהם ואת שעות הפתיחה המוצהרות והמתקיימות למעשה.

11.30 היגענו לבית אמין, ובזכות שיחת טלפון בערב הקודם, נ. ראש המועצה כבר חיכה לנו בפתח המג'לס. התיישבנו לשוחח במשרדו בבניין כמעט ריק.

בפתח הדברים הסביר לנו שהוא אדם דתי מאוד, וכואב לו שקנאים דתיים מפרשים את הדת באופן נפשע.
הוא גולל בפנינו את הבעיות המוכרות כבר ממקומות אחרים ובכל זאת מרתיחות את הדם. לאחר ש - 2/3 מאדמות הכפר הופקעו לפני שנים, וביחד עם אדמות של עזון (עתמה?) וסיניריה שימשו להקמת אורנית ושערי תקווה ולבניית הגדר,  לפני כ-5 חודשים  הופקעו עוד 2500 דונאם כדי להסיט את תוואי הגדר. הנימוק היה בטחוני, אבל לדבריו  האדמות האלה נועדו למעשה להרחבת אורנית.

את מטעי הזיתים שנשארו ברשותם מעבר לגדר, אנשי הכפר מתקשים לעבד, כי הרישיון ניתן רק למשך ימים ספורים בשנה לחריש ולמסיק. אל אדמותיהם הקרובות לגדר הם יכולים לעבור במחסום החקלאי היחיד, שנמצא על הדרך שבין בית אמין ועיזבת סלמן.

מיםinfo-icon הכפר מקבל מבאר אחת שבעזון. את החשמל קונים מישראל.

לראש הכפר אין  טענות אל המתנחלים, שכניו, איתם יש לכפריים יחסים תקינים. יש לו טענות קשות אל הצבא, שחייליו מתנהגים אל הפלסטינים בלי כבוד ו'בחוזק הנשק'. 

הצבא נכנס לכפר לעיתים, אבל אין מעצרים רבים של צעירים.

הסיור:

יצאנו עם ע. לסיור בסביבה הקרובה. הוא רצה להראות לנו במיוחד שני מפגעים סביבתיים קשים ואת הדרך למחסום החקלאי.

המחסום הוא 'שער אורנית', מספר 1447.

כמו במקומות אחרים גם כאן הוא נפתח 3 פעמים ביום למשך זמן קצר, פחות משעה.

שעות הפתיחה שלו אינן נשמרות כמובטח. בבוקר קורה שמאחרים ב-1/2 שעה ואף יותר. קורה גם שבכלל לא פותחים ללא כל הודעה, ואז החקלאים יוצאים הלוך ושוב מביתם אל השער (מרחק ניכר) בתקווה שאולי בכל זאת יקרה הנס ומישהו יבוא לפתוח.

המעבר אל האדמות הוא מסע ייסורים. זוהי דרך ארוכה מהכפר מערבה עד הערוץ המוביל אל השער. משם, נאלצים לעלות  דרך 'אגם' מי שופכין, לעבור את המחסום, ולהמשיך ללכת בכיוון ההפוך, מזרחה כ-3 ק"מ עד לאדמות, ואז להתחיל ביום העבודה.

ההפתעה הגדולה היו שני המפגעים הסביבתיים:

1. צינור שפכים היורד מאורנית ונשפך בצחנה נוראה לוואדי, רק כמה עשרות מטרים מבתי הכפר, ומשם ממרר את חיי התושבים. בנוסף לריח ולסיכון הבריאותי, מקווה השפכים הזה גורם למכת יתושים.

2. 'אגם' שפכים קטן בערוץ המפריד בין הכפרים בית אמין, סיניריה, עיזבת סלמן לבין השער החקלאי.

אם אין לפלסטיני מכונית גבוהת גלגלים, הוא חייב להקיף את האגם הרדוד ברגל, או לצלוח אותו. ואם לא רוצה לטבול עד הברכיים במי הביוב, הוא נאלץ לעבור בו בהליכה על גבי אבובים שזורק למים כדי לדרוך עליהם. מחזה הזוי. עוד עינוי שאין ספק שהצבא והרשויות מודעים לו, ואולי אפילו מרוצים ממנו... 

 

מאחר שכל זה נמצא בשטח C, אסור לאנשי הכפרים לטפל במפגע הבלתי יאומן.

אנשי הכפר פנו אל המת"ק הפלסטיני שצריך לפנות אל המת"ק הישראלי בבקשה לטפל במפגעים. הפניות נעשו שוב ושוב, ודבר לא נפתר.