קראוואת בני חסאן

9:30 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין

מטרת הנסיעה היא ללמוד את תוואי הנסיעה לכיוון דיר איסטיה וקרוואת בני חסאן. 

אנו נוסעים על כביש 5, ותוך כדי נסיעה לומדים את תוואי הנסיעה לכיוון דיר איסטיה וקרוואת בני חסאן. פונים לכיוון חארס  וממשיכים לכפר קרוואת בני חסאן..  

10:15 קרוואת בני חסאן. כפר מבוסס יחסית. חנויות רבות, רובן פתוחות, לחלקן חלונות ראווה מעוצבים, בתי מלאכה - נגריות, מרפדיות, פזורים לאורך הרחוב הראשי. צפינו לפגוש בבית המועצה את ראש המועצה שאותו הכרנו בביקור קודם, אך הוא פנה את מקומו על פי הסכם רוטציה לראש המועצה הנוכחי שנסע היום (בתאום עם המת"ק) לפגישות בעירית תל אביב במטרה לפתור בעיה מיוחדת, משותפת לקרוואת ולכמה מכפרי הסביבה שעליה יסופר בהמשך.

ח. המנהל האדמיניסטרטיבי האדיב של המועצה מארח אותנו ובעזרת נאדים שמתרגם ,אנחנו נחשפים לבעיה האקוטית המיידית של הכפר - מחסור חריף במים. לדבריו, בימים כתיקונם שלושה ישובים סמוכים, קרוואת, בידיא וסרטא ניזונים מצינור מים אחד שממוקם ליד ההתנחלות "מעלה ישראל" לפי מינון קבוע: 30 קוב לשעה לקרוואת, 50 קוב לבידיא ובין 10 - 17 קוב לסרטא. עתה, בימים החמים במיוחד של הקיץ, החליטה חברת מקורות להזרים רק 17 - 20 קוב מים ל-5000 תושבי קרוואת. המים מוזרמים למשך שעה אחת בלבד, בלילה, ובלחץ נמוך מאד. מדוע? "כי צריך לחסוך במים", מסבירים אנשי מקורות, שמן הסתם ממלאים את בריכות השחייה של המתנחלים בנדיבות יתרה.  

ח. מספר לנו בפירוט על הבעיה שלשמה נסע ראש המועצה לתל אביב וחושף ממד חדשני במישור המוניציפלי בגדה: לאחר 20 שנה שאין לכפרי הסביבה מקום לאיסוף אשפה, 28 כפרים התאגדו והקימו ועד מייצג בן 7 חברים. ראש מועצת קרוואת בני חסאן הוא ראש הועד הזה. מטרת הועד היא  להסדיר את נושא סילוק האשפה לכל האזור. אנשי הועד בתיאום עם הכפרים בחרו כבר מקום, ליד זיתא-ג'מאעין, כמתאים לסליקת האשפה בשל בורות שכבר כרויים בו כתוצאה מהעבודה במחצבות שם. אולם, נציגי ראשות הטבע והגנים האחראיים מטעם עצמם על איכות הסביבה בגדה, קונסים את מובילי האשפה ומחרימים את כלי הרכב.  מצב זה מחייב תיקון. בתל אביב יתוודע ראש המועצה לשיטות למחזור אשפה במטרה ליישם אותן באזור.  אירית מתנדבת לתאם קשר בין אגרונום - ידיד, המתמחה בתחום מחזור אשפה ובין ראש המועצה. 

כידוע, לישובים רבים  בגדה יש שכנה מרושעת - התנחלות שהוקמה על אדמתם  וממררת את חייהם. תושבי קרוואת "זכו" לחיות בשכנות להיאחזות חוות יאיר. אחת מההתנכלויות המתמשכות מצד חוות יאיר היא לסביבת מעיין קטן הנובע לא הרחק מהכפר.  לפני כמאה שנים חצבו אבות הכפר כמה בריכות קטנות שאליהן זרמו מי המעיין ואנשי הכפר גידלו בהן דגי נוי. גם כביש נסלל מהכפר אל המעיין. לפני שנתיים הרסו מתנחלי חוות יאיר את הכביש. כדי לאפשר גישה נוחה יותר למעיין, הגיעו לפני שבועיים אנשי הכפר עם טרקטור במטרה ליישר את התוואי. עד מהרה הגיעו למקום חיילים ועמם אנשי רשות הטבע והגנים, גרשו את האנשים והחרימו את הטרקטור. עד עתה הוא לא הוחזר. מי הזעיק אותם? אנשי חוות יאיר, אשר מנקודת התצפית שלהם בראש ההר חולשים על המתרחש.

ביחד עם מנהל המועצה אנחנו נוסעים אל המעיין. המקום - פינת חמד. מתוך סלעי ענק פורץ המעיין וממשיך בדרכו אל ואדי הנקרא נועטף. לגדותיו צמחיה עשירה המתפרסת עד עצי הזית הנטועים על טרסות ברכס ממול. 

למקום מגיע ר. עצמאי, המועסק לפרקים על ידי העירייה ומספר: לפני כשבועיים , ב-27.7 הוא יצא עם הטרקטור שלו כדי לחזק את אבני הטרסות במטרה למנוע סחף ממי הגשמים בחורף. מחוות יאיר התריעו, ותוך זמן קצר הגיע טנדר ירוק של רשות הטבע והגנים, אסרו עליו לעבוד והחרימו את הטרקטור. מדוע? "כי המקום הוא שמורת טבע". ר. אב לחמישה ילדים נותר ללא אמצעי מחיה. כדי לשחרר את הטרקטור שעליו מחייתו, יהיה עליו לשלם קנס של 7000 ש"ח.       

גם על שכיות החמדה המועטות של הטבע השתלטה המדינה הכובשת תוך שהיא מגרשת מהן את בעליהן הטבעיים.     

12:30 יציאה לדרך חזרה. גם בנסיעה הלוך, וגם עתה בחזור, לא נראים  כלי רכב צבאיים. 

13:00 חזרה לראש העין.