קלנדיה

הגענו למחסום ב-5:15 לערך, אחרי שחנינו בצד הישראלי. 5 עמדות הבידוק פתוחות ובשלב זה אין תורים. כל מי שמגיע עובר מיד את הקרוסלה שבקצה המכלאות. אך זה לא נמשך זמן רב. ב-5:25 כבר היו שני תורים ובהמשך שלושה. החיילת שבאקווריום פתחה רק את אחת הקרוסלות ושתי האחרות נותרו סגורות. קם קול זעקה מן הממתינים – אך לשווא. צלצלנו פעמיים למוקד כדי לבקש שינחו את החייל/ת שבפנים לפתוח את כל שלוש הקרוסלות. בשיחה השנייה נטען בפנינו שזה נתון לשיקול דעת מפקד המחסום, אז ביקשנו שיגידו למפקד שיפעיל את שיקול דעתו ויורה על פתיחת כל הקרוסלות.

זה לא עזר מיד, אך אחרי כמה דקות החלו לפתוח 2 מ-3 הקרוסלות. בינתיים הממתינים בתור שלא נפתח חזרו לאחור ונהיה בלגן. אחרי זמן קצר יצא חייל נוסף מהאקווריום, מסתבר שהיו שם שנים היום. הוא טען שהם לא מפעילים את הקרוסלה השלישית כי מה יהיה אם מישהו יוחזר, איך הוא יעבור חזרה? השבנו שתמיד מסתדרים. ואם זו אשה, הקשה החייל. הצענו שיאפשר חזרה דרך השער ההומניטרי.

בשלב מסויים הגיעו גבר ובחורה צעירה שפניהם לבית חולים. הסברנו להם שרק בשש יפתחו את המעבר ההומניטרי והם יכולים להשתלב בכניסה למכלאות. הם הססו, אך אז הגיעה אשה מאלה שעוברות במקום באופן קבוע והיא קראה להם וסייעה להם להשתלב ביחד איתה בתור.

ב-5:50 לערך קרסו התורים ונוצרה ערימת אדם. לרגע פתחו את הקרוסלה השלישית, אך מייד סגרו אותה. רק מאוחר יותר כאשר פתחו בכל פעם את 3 הקרוסלות שבו התורים והסתדרו. בינתיים הגיעה השעה 6 וכבר המתינו אנשים ליד השער ההומניטרי. הגיעו 2 שוטרים, בהם מ' שניגש והחל לפתוח את השער. בהנחיית השוטרים כבר פתחו באופן קבוע את כל 3 הקרוסלות בכל פעם. השוטר מ' מודיע בקול שאנשים מבוגרים שעוברים ללא היתר יוכלו לעבור רק בשעה 8. זוג מבוגר שלא הורשה לעבור ניגש לשבת על הספסלים ולהמתין. דיברנו עם האשה שאמרה שהם הולכים לבית חולים לעינים, לניתוח. לדבריה הם מוזמנים ל-8 וחוששים לאחר.

ב-6:10 הגיע קצין מהמת"ק. בהמשך השוטר והקצין פתחו את השער ההומניטרי לסירוגין. השוטר מ' ניגש להסתכל על התורים הרגילים ומודיע בקול שמי שיידחף האישור יילקח ממנו. דורש מכמה צעירים שנדחפו ללכת לאחור. האנשים מכירים אותו ומעדיפים לסגת אחורה, ביודעם שהוא יממש את האיום. התורים הרגילים היו כעת מסודרים אך ארוכים מאוד וגלשו עמוק לתוך החניה. ב-6:35 נסגרה פתאום עמדה 4, והממתינים לפניה נאלצו לעבור לעמדות אחרות. אחרי כמה דקות שוב נפתחה העמדה, ואף הודיעו על כך ברמקול. התורים הארוכים נמשכו עד 7 לערך.

ב-7:10 פתחו את הקרוסלות לזמן ארוך יחסית והתורים התקצרו. כעת היו ממתינים רק בתוך המכלאות. האנשים שישבו על הספסלים וחיכו לשעה 8 ראו שאין תורים ולכן קמו וניגשו להצטרף לתורים. אך אז הודיע השוטר שלא יעבירו אותם לפני 8 והם נאלצו לחזור ולהמתין.

הצטרפנו לתורים ועברנו תוך כרבע שעה. אחרינו בתור לעמדת הבידוק עמד איש הנשען על קב ממתכת. כשהוא עבר הקב כמובן צפצף במגנומטר, והוא היה צריך להראות לחיילת שזו הסיבה. אך אז היא סרבה להעביר אותו ללא אישור. אבל אני בן 55, אומר האיש, לא צריך אישור. לא, מתעקשת החיילת, רק בחודש הבא תהיה בן 55. לא עזרו לו ההסברים שהוא עובר כאן כל יום והולך לבית חולים. הכלל אומר 55, והחיילת לא ויתרה לו על החודש החסר. הוא נדרש לחזור כלעומת שבא.