חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: חנה בר"ג
02/08/2015
| בוקר
הגעתי למחסום בשעה 04:45. חמש עמדות היו פתוחות התור נמשך עד מעבר לסככה, אך נדרשו רק 5 דקות למעבר.
נראה היה לי שיש פחות פלסטינים המבקשים למהר לעבודה.
לא נשמעו צעקות ברמקול – שינוי לטובה מפעמים קודמות. נשים שבאו מוקדם נאלצו להדחף לתוך הכלובים, אך עד כמה שיכולתי לראות נדמה היה כי הגברים מאפשרים להם מרווח מסוים.
ב-05:40 הופיע השוטר מיודענו. המשמרת שלו נפתחה בגלגול סיגריה, שתית קפה – מנוחת הלוחם!
בשעה 06:10  הופיע קצין המינהל. נכנס לאקוריום לשיחת בוקר עם החיילת. את השער הוא פתח היום פעמיים. בפעם השניה בעודו סוגר את השער באה אשה בריצה שרצתה להספיק לעבור. הקצין סגר את השער ממש אל מול פניה. התלוננתי מיד לממונים, בתקוה כי הקצין יקבל לפחות הערה. איזה חוצפה! אבל למה נתפלא – "הן" לא בנות אדם – ככה זה!!!
הכלובים: שנים אני רואה את הכלובים האלה, ולא יכולה להתרגל למחזות האיומים האלה. כמו פרות לחליבה – השפלה נוראה!
מעבר לקרוסלות בצד "הישראלי" הסתובב איש, לבוש בכתום בולט, הנה ושוב הנה ושוב. עשה רושם שהוא חבר של כל ה"כוחות". לא התברר מי הוא ומה תפקידו – אבל הליכתו האדונית וצבעי בגדיו השאירו "רושם".
עזבתי בשעה 07:00.
 
 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה