קלנדיה

צופות: 
חנה ש. ופיליס ו. (מדווחת)
03/08/2015
|
אחה"צ

לא היו הרבה אנשים במחסום אתמול אחה"צ, בחום הרצחני של השבוע האחרון. 

דווקא הופתענו לראות שכל המעברים היו פתוחים, ארבעה במספר, והש"ג בבודקה בכניסה למחסום דאג להכריז מדי כמה דקות שאכן כל המעברים פתוחים.  כמובן בחום ששרר רק מי שהיה מוכרח לצאת לדרך עשה זאת כך שהתורים בכל המעברים נשארו קצרים לאורך כמעט כל המשמרת. 

לא התעוררו בעיות מיוחדות עד בערך 16:50 אז שמנו לב שהתור במעבר 1 התארך מאד.  התברר שכל המעברים האחרים נסגרו (כנראה שהחיילים יצאו לאכול ארוחת ערב בשעה מוקדמת זו) והחיילים במעבר 1, במקום להגביר את המאמץ שקעו בתרדמת והאטו את קצב עבודתם.  התור גדל ואנשים התמרמרו.  טלפנו לחמ"ל לבקש עזרה.  כלום לא קרה. 

תפסנו שיחה עם שכן בתור שסיפר שבנו עבר ניתוח בבוקר בבי"ח מקאסד ושהיה עליו להתייצב ולתרום דם.  כדי לעשות זאת, היה עליו להוציא היתר כניסה לירושלים ואותו היתר פשוט הצריך המתנה ארוכה מ-10 בבוקר עד 4 אחה"צ.  האיש לא חילק מחמאות לשלטונות הכיבוש....  הוא התלונן מרות על הביורוקראטיה וחוסר האמפתיה, אבל בסוף הצליח להגיע לירושלים ונקווה שתרם דם וביקר אצל בנו ושהכל בא על מקומו בשלום.