דומא, קוסרא, צומת תפוח

צופות: 
פיצי ש, הגר ז. ונעמי ב. ברכב נאדים
03/08/2015
|
בוקר
9:15 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.
על כביש 5 התנועה נעה כרגיל. כלי רכב צבאיים אינם נראים. בצומת תפוח  שני חיילים עומדים לצד הדרך. מעודדים מן השקט אנחנו נוסעים לכיוון דומא. 
10:00 דומא  לצד כביש הגישה לכפר ג'יפ ולידו שלושה חיילים. הם אינם דורשים מאתנו לעצור, גם לא להזדהות, ואנחנו ממשיכים בנסיעה לתוך הכפר. משני צידי כביש הגישה שטחי אדמה מפוחמים. אבנים שפונו לצידי הכביש פזורות לכל אורכו. דרך הכביש הפנימי החוצה את הכפר אנחנו מגיעים לבית המועצה. 
הבניין עטוף כולו בפוסטרים ענקיים המנציחים את תמונות התינוק עלי ואת הלווייתו. פרחים מעטרים את התמונות. לאורך קיר הבניין יושבים בשורה גברים אבלים. כידוע, לפי מנהגי האבלות המוסלמיים האבל הרשמי נמשך שלושה ימים. אבל אנשי הכפר יושבים כאן זה היום הרביעי (והאחרון) מצפים לאנשים שיבואו להזדהות, להביע תנחומים. בשעת בוקר זו עשרות הכיסאות המוצבים מולם עדיין מיותמים. אנחנו מתקבלים בזרועות פתוחות, וזו אינה פראזה. 
ניכר שאנשי הכפר האבלים התארגנו היטב לקבלת פני המנחמים. אנחנו מתכבדים בקפה, בגביעי מיםinfo-icon קרים, (ואפילו חשבו על ממחטות נייר להתרעננות - 38 מעלות היום) ומקבלים גם פוסטרים ובהם תמונת התינוק עלי מחייך על רקע מסגד אל אקצה.
אלו המסרים של אנשי הכפר האבלים: מדינת ישראל מסוגלת לשים קץ לאכזריות הזו, אם רק תרצה. המונח "שלום" הוא לצורכי פרסומת בלבד. אין בישראל נכונות אמיתית לשלום. כצעד הכרחי, יש לפנות את ההתנחלות אש קודש שהיא מקור הרעה. תושבי ישראל מאמינים שהפלסטינים מסוכנים. הם אינם מבינים שהסכנה האמיתית לישראל היא המתנחלים. (בשלב זה פיצי מספרת מניסיונה כמובילת סיורים בגדה עד כמה משתנות עמדות של ישראלים המשתתפים בסיורים לאחר שהם זוכים להיכרות קרובה עם פלסטינים ולומדים על החיים בצל התנכלויות המתנחלים.).
אנו נפרדים בתקווה שניפגש בימים טובים יותר. 
10:45 קוסרא  בבית המועצה אנחנו נפגשים עם ח, הגזבר. גם הוא מצביע על מתנחלי אש קודש כמקור הרעה, ומעדכן אותנו: לפני יומיים, התנפלו המתנחלים לבושי חולצות לבנות לכבוד שבת על תושבי הכפר שבאו לעבד את אדמתם בעזרת טרקטור. בעקבותיהם הגיע, כצפוי, הצבא. החיילים ירו רימוני גז על התושבים. כמה מאנשי הכפר החלו לזרוק אבנים על התוקפים. ח. מראה לנו תצלום בו נראים זכריה מיודענו יחד עם ראש המועצה  כשהם מנסים להרגיע את זורקי האבנים. בתצלום אחר, שצולם מקרוב, ניתן לזהות בבהירות את אחד המתנחלים. כתוצאה מהתקרית, ארבעה מאנשי הכפר נפצעו מהירי, פונו לבית חולים, טופלו  ושוחררו לביתם. 
על תושבי קוסרא אסרו לעבד אדמות שנמצאות במרחק של קילומטר מגדר אש קודש, ובמרחק של 20 מטר משטח המוגדר כשטח צבאי. ומה על חלקות האדמה ה"לגיטימיות"? גידוליהן מושמדים בקביעות על ידי המתנחלים. הצתות שדות חיטה, כריתת עצי זית, החרבת בארות  הפכו כבר לאירועים שבשיגרה.  למרות זאת, ח. רואה דווקא בצבא את מקור הבעיות העיקרי. לדבריו, המתנחלים לא היו יכולים להתעלל בתושבים ללא גיבוי הצבא. יתכן וגישה זו נובעת מתחושת כוח של אנשי קוסרא אשר בשני מקרים הצליחו להתגבר על מתנחלים שחדרו לכפר, לכפות אותם ולהעביר אותם חפויי ראש לידי הצבא. בסמיכות פרשיות מרתקת התברר היום שאחד מאלה שנתפסו אז הוא מאיר אטינגר, נכדו של מאיר כהנא שהוגדר כיעד מספר 1 של החטיבה היהודית בשב"כ. אטינגר נעצר היום בהקשר לפיגוע בדומא, בשל מעורבותו בהתארגנות יהודית טרוריסטית.
ח. מספר לנו שגם בקוסרא, כמו בכפר ג'ית, קיים כבר אירגון של משמר אזרחי. 10 מאנשי הכפר, במשמרות של חודש, מאבטחים את הכפר ומודיעים על כל ניסיון חדירה לאירגונים הצרפתיים. במקביל, הכפר נמצא גם בקשר קבוע עם "יש דין", "בצלם" והאקומנים.  
עם סיום פגישתנו מעלה ח. נושא חדשותי מדאיג: בהתנחלות "מגדלים" שעד עתה קיימה יחסים טובים עם קוסרא, הוצבו כמה קרוואנים למתנחלים. סביר שגם משם תיפתח בקרוב הרעה. 
12:00 צומת תפוח השטח מוצף במכוניות משטרה. 2 אמבולנסים חונים לצד המגרש. מסתבר שצעיר פלסטיני נמלט ממכוניתו לאחר שבבידוק התגלה בה גרזן. הוא ניסה לברוח, ונורה. מצבו בינוני.  
12:30 עצירה בכפל חארת'
13:00 חזרה.