קלנדיה

צופות: 
חנה ש. ורונית ד. (מדווחת)
29/07/2015
|
בוקר

בוקר עמוס במחסום קלנדיה ושוטר נוקשה שמשליט סדר בתורים

 

הגענו למחסום ב-5:15 לערך, אחרי שחנינו בצד הישראלי. 5 עמדות הבידוק פתוחות ויש 3 תורים קצרים יחסית, מעט מעבר למכלאות. בהמשך התורים התארכו והתקצרו שוב בכל פעם שפתחו את הקרוסלות שבקצה המכלאות. מוכרי הבייגלה והעוגות כאן כהרגלם, אך דוכן הקפה טרם נפתח. ב-5:40 הגיע השוטר מ', ונכנס לשבת עם החייל התורן באקווריום. בשלב זה הסדר נשמר.

אשה מבוגרת מגיעה, מתנועעת בכבדות ושואלת על המעבר ההומניטרי. הסברנו לה שייפתח רק ב-6, ושתוכל להשתלב בתור בכניסה למכלאות. היא מעדיפה לחכות, אך כשהגיעו נשים אחרות הצטרפה אליהן והשתלבה. מאחת העמדות שמענו חיילת אומרת ברמקול למישהו שהאישור שלו הוא לשעה 7. היום היא תכניס אותו, אך להבא עליו לבוא בשעה 7. בהמשך הבוקר לא כולם זכו לטיפול סבלני כזה... קצת אח"כ הכריז השוטר ברמקול בערבית שאנשים מבוגרים שמגיעים ללא אישור יוכלו להיכנס רק משעה 8.

ב-5:50 התורים כבר גלשו אל מגרש החניה וכך היה המצב עוד זמן רב אח"כ. משום מה התרשמנו שיש היום יותר אנשים מהרגיל. 5 העמדות היו פתוחות כל הזמן והעבירו אנשים בקצב סביר, ובכל זאת התורים הלכו והתארכו. לקראת 6 כבר המתינו אנשים ליד השער ההומניטרי, שטרם נפתח. אדם מבוגר שניסה לעבור ללא אישור הוחזר לאחור דרך אחת הקרוסלות. השוטר יצא מהאקווריום וחזר על ההודעה מקודם לפיה אנשים מבוגרים ללא אישור יוכנסו רק בשעה 8.

השוטר חזר לאקווריום. השעה 6 חלפה, והשער ההומניטרי טרם נפתח. הממתינים ליד השער ניסו להפנות את תשומת ליבו של השוטר לכך. הוא לא הגיב כלפיהם, אך ראינו שהוא מדבר בקשר ואח"כ לבש את השכפ"ץ ויצא. כשהגיע מאבטח הם ניגשו לפתוח את השער ההומניטרי. גברים נבדקו בקפדנות. מי שאינו זכאי נשלח לתור הרגיל. גברים ונשים שיכולים לעבור ללא אישור בשל גילם נדרשו להמתין ל-8. רובם הלכו לשבת על הספסלים ולהמתין. לעתים ניסו להשתלב בתור הרגיל. אלה שהשוטר ראה אותם עושים זאת, הוא דרש מהם לצאת מהתור ולחכות ל-8.

רק ב-6:20 הגיעו קצינה וחייל מהמת"ק. כעת הקצינה החלה להפעיל את השער ההומניטרי, לעתים עם מאבטח ולעתים עם השוטר. גם היא מקפידה על הכללים. ללא אישור עוברים רק מ-8. מי שלא זכאי נשלח לתור הרגיל...

התור הרגיל ארוך ומייגע, וכך ב-6:30 הגיע הרגע שבו (כנראה בגלל שפתחו את הקרוסלות לרגע אחד יותר מדי) קרסו התורים. שוב נהייתה ערימת אדם בכניסה למכלאות, דחיפות וצעקות. כשזה קורה המבוגרים ורבים אחרים נסוגים לאחור, ורבים מנסים לעבור דרך השער ההומניטרי. אך השוטר והקצינה נוהגים בקשיחות ולא מאפשרים למי שאינו זכאי לפי הכללים לעבור. כנראה שאנשים התלוננו בפני השוטר על קשיחותו, כי בשלב מסויים שמענו אותו אומר למישהו כשהוא מצביע עלינו "היא קצינת קבילות פלסטינאים". מכר שלנו שהיה בין האנשים שניסו לעבור ונדחו משוחח איתנו ואומר שהבעיה היא שהצעירים מתחילים לדחוף, כי הם חוששים שלא יגיעו לעבודה בזמן.

השוטר ניגש לגדר הסמוכה אל הכניסה למכלאות שורק, וקורא אל האנשים שיעמדו בתור מסודר. הוא מודיע להם שאם לא יעמדו בתורים מסודרים לא יפתחו את הקרוסלות. אח"כ הוא מאיים לקחת את האישורים ממי שידחף. מעט אח"כ הוא ניגש לקרוסלה שבקצה המכלאה הקרובה אלינו ולוקח משני בחורים את האישורים שלהם. לטענתו הם היו מאלה שדחפו ולכן הם נענשים. הם מוחזרים לאחור ללא האישור ואינם מורשים לעבור. "תחכו, זה יום העבודה שלכם, לא שלי", נוזף בהם השוטר. הם יוצאים מיואשים וממהרים להתקשר למעסיק או לחבריהם, כדי להודיע שיאחרו. יעצנו להם שלא לנסות לנדנד לשוטר שיחזיר להם את האישור אלא להמתין בסבלנות, שכן כבר ראינו מקרים שאישורים בוטלו או נקרעו. בהמשך הוא דורש מעוד שני בחורים שנראה היה לו שדחפו שילכו אחורה לקצה התור. כשהם לא נענים השוטר מבהיר להם שאם ינסו לעבור יקח גם מהם את האישורים. הם נשארים לעמוד, עכשיו בתור מסודר פחות או יותר, בסמוך לכניסה למכלאה. אך כשנראה שהתור מתחיל לזוז הם נמלכים בדעתם והולכים לאחור. עדיף להם לחכות עוד רבע שעה כעת בקצה התור, מאשר להסתכן בלקיחת האישור, ואז מי יודע מתי יעברו.

כשהתורים מסתדרים שוב השוטר גם דורש מאנשים מבוגרים ללא אישור, שנדחו מהשער ההומניטרי והלכו לתור הרגיל, לצאת מהתור ולחכות לשעה 8. ראינו גם אדם מבוגר אחד לפחות שהוחזר מעמדות הבידוק ונשלח להמתין. השעה 7 עברה והתורים עדיין היו ארוכים וגלשו אל החניה.

רק ב-7:30 לערך התקצרו התורים. דוכן הקפה נפתח עכשיו. מוכרי הביגלה והעוגות כבר עזבו. במגרש החניה ראינו עובד נקיון שמגיע עם מטאטא ופח אשפה.

ב-7:45 התורים כבר רק מעט מעבר למכלאות. השוטר קרא לשני האנשים שהאישור נלקח מהם והחזיר להם את האישור, תוך שהוא מאיים עליהם שאם יידחפו שוב יבוטל האישור שלהם. אח"כ גם איפשרו לכל האנשים המבוגרים ללא אישור שהמתינו על הספסלים להיכנס דרך השער ההומניטרי. ואז סגרו את השער והודיעו שהוא כבר לא ייפתח יותר היום. כל האנשים נשלחים לתור הרגיל שכבר אינו ארוך, וגם אנו מצטרפות. החייל בעמדת הבידוק מתפלא לראות אותנו – "מה עשיתן ברמאללה?" הבהרנו שלא היינו ברמאללה, רק במחסום והתשובה הניחה את דעתו.