עופר - יידוי אבנים, הארכת מעצר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
20/07/2014
|
בוקר

 

להיות ישראלית בעופר בזמן הטבח העזה

 

כשאני נמצאת בעופר אני מנהלת שיחות עם בני המשפחה שבמקום. בחלק מהפעמים פונים אלי (כמו אל חברותיי) ושואלים אם אני עורכת דין ואם יכולה לעזור במשהו. אני מסבירה שאני נמצאת במקום לשם תיעוד ולנסות ולהנכיח את הפלסטינים, לספר לחברה הישראלית על מה שקורה. בדרך כלל יש כמה סוגי תגובות: חלק רק מקשיבים, אחרים מספרים סיפורים אישיים, חלק משבחים את העשייה שלנו, וחלק אחר מבטל אותה כחסרת ערך.

הפעם הרגשתי שהנוכחות שלי אינה רצויה.

היה מספר לא גדול של בני משפחה וכולם ישבו עם פנים כבויים. אני יודעת שזו גם תוצאת הצום וההמתנה הארוכה משעות הבוקר, אבל באופן כללי הייתה אווירת ייאוש קשה. כשעברתי בחצר בדרך לאולמות, מישהו עשה לעברי תנועת ביטול וזאת אף שלא פניתי אליו.

 

שופט: סא"ל חנן רובינשטיין

תובע: (משטרת ישראל) רס"ב זיד אקטיש

סנגור: עו"ד מונזר אבו אחמד

 

חשוד: ג'יהאד עאיד חליל עביאת - ת.ז. 854768348

 

ג'יהאד עביאת עצור מ 16.7.14, וזו הארכת המעצר השנייה. הוא הובא מבית המעצר בעציון, עדיין בבגדים שלו, על ידי חיילי מג"ב, ולאחר הדיון אמורים להעביר אותו לכלא.

החוקר מבקש הארכת מעצר בעוד 8 ימים ומגיש דו"ח סודי ותכנית חקירה. בתשובה לשאלות הסנגור מסתבר כי החשדות הן בדבר "קשירת קשר לביצוע פשע, אבנים ופעילות נגד ביטחון האזור". הפעילות האחרונה שלו אמנם הייתה לפני שנה, אבל קיימות הפללות מחודש יולי 2014.

השופט אמנם מורה על הארכת המעצר, אך רק עד לתאריך 24.7.14, כלומר, ארבעה ימים.

 

בהמשך היה דיון בבקשה לחלופת מעצר של קטין, ולכן אינני יכולה למסור פרטים.

התובע היה קמ"ש קובי מצא, במילואים, שבדבריו ובשפת גופו הראה בבירור את כעסו על נוכחותי באולם. במקום נכחו גם 3 נשים מאיטליה ובחור אמריקאי-פלסטיני. הם דיברו איתי אחרי הדיון, ונתתי להם את כתובת האתר לקריאת דוחות (ובהזדמנות זו תודה למתרגמת הנאמנה).

בדיון היה ויכוח עקרוני – עורך הדין הגיש תסקיר של עובדת סוציאלית, ואז הובא במהירות התובע סגן דביר ויזל שטען כי בשלב המעצר אי אפשר להגיש תסקיר, ואף דרש להזמין לחקירה את עורך התסקיר.

השופט לא הסכים עם טענת התביעה, הן לגבי הגשת התסקיר והן לגבי הבקשה לחקירת עורך התסקיר.

חלופת המעצר אושרה ובבירור אצל עורך הדין, לאחר כמה ימים, שמעתי לשמחתי שהנער שוחרר לביתו.