ארתאח (שער אפרים), חבלה

צופות: 
עידית מ. ורדה צ. מדווחת.
12/07/2015
|
בוקר

ארתאח

4:25 מרבית רכבי ההסעה חונים בחניון באפן מסודר. עשרות רבות של אנשים, ואולי מאות כבר בחוץ.
בצד הכניסה למתקן השערים סגורים. כלומר פעימות הכניסה החלו מוקדם. כשהם נפתחים זרם חזק מאד של אנשים צובא על המגנומטר הראשון, במשך כחמש דקות. אח״כ נעשה הקצב סביר וקבוע.

4:30 בצד היציאה לכיוון ישראל , היושבים בחוץ מחייכים, אני שואלת איך הולך היום – אחד אומר – הכל טוב. ואכן המון צובאים על קרוסלת היציאה היחידה (בהמשך פותחים לפרקים את הפשפש להקל על הלחץ)...

אשה שבחרנו בכניסה למתקן – יצאה כעבור 10 דקות. גבר שסימנו – לא יצא גם אחרי 20 דקות...

4:55 שוב לצד הכניסה. כשהגענו היו הקרוסלות סגורות. 
נפתחו שוב לאחר 3 דקות, ולחץ הנכנסים קשה. 
אורך הפעימה כשתי דקות, והקרוסלות נסגרו שוב לכ-4 דקות. כמו תמיד מסלול הנשים מלא גברים. בחרנו אנשים למעקב.

5:15 צד היציאה: האנשים שסימנו שהו בין 12 ל-17 דקות במתקן עד צאתם. שני אנשים פנו אלינו לבקש עזרה בהסרות מניעה – נתנו פרטי סילביה (מודפסים בערבית).
אחד היוצאים אמר לנו בכעס – מה אתם עושים פה, לא מועילים בכלל. אחר אומר – למה לא עניתם לו בכלל? נראה שהוא כנראה כן רואה תועלת בשהייתנו במקום.
ראינו תור ליד השירותים החדשים, וקלטנו שני מתקנים נוספים בקצה מגרש הכניסה. תהינו מדוע אין משתמשים בהם. כשניגשנו לבדוק הסתבר שהם נעולים, וראינו אנשים מתפנים בין השיחים לא רחוק משני המתקנים הללו. מהיושבים בצד נמסר לנו שהמתקנים שם כבר זמן מה, ואין יודעים מדוע אינם בשימוש. נחוץ פיתרון למצוקת השרותים, וכבר הובטח לנו לפני חודשים אחדים שיתווספו תאים. היכן הם?

5:55 לאחר סבוב נוסף בין אזור הכניסה למתקן, שם ראינו שזרם הנכנסים דליל יותר, אל צד היציאה לתוך ישראל, שם הזרם עדין היה גבוה ויציב – עזבנו לחבלה.

 

חבלה

6:25 השער סגור אין חיילים. לפני שבועיים היה השער פתוח בשעה זו.
6:42 החיילים הגיעו. אנשים כבר היו נרגנים בשלב זה. החיילים עבדו בעצלתיים (נקודת התורפה כנראה – הפעלת המחשבים, כי החיילים שאלו מפעם לפעם אם אפשר כבר להתחיל להכניס אנשים). כששאלנו מדוע האחור נענינו ע״י החיילת שבחבורה, שהיא לא חייבת לנו דין וחשבון. זה ענייני צבא, וכשנתגייס נזכה לתשובה...
6:55 חמישיה ראשונה נכנסת לחדר המחשבים. לאחר שצפינו בשתי חמישיות יוצאות

עזבנו.