חבלה, מעבר אייל, עזון, קלקיליה

צופות: 
עדנה סלע, אנאלין קיש (מדווחת ומצלמת)
10/07/2015
|
בוקר

הנצחת הכיבוש: הפיתוח והגינון הבלתי-פוסקים במעבר איל

4:48 עדיין אין פועלים. מגרש החנייה מלא עם הטרנזיטים הלבנים ובצד אוטובוס של התחבורה הציבורית "קווים". נראה שבימי שישי מעבר איל נפתח רק ב-5:00 בבוקר, לא כמו ארתאח שנפתח ב-4:45 בבוקר.

5:00 שומעים ברמקולים: "העבודה מתחילה" ותוך 5 דקות הפועלים הראשונים יוצאים. אבל אלה רק גברים שיוצאים לעבודה, הגברים שיוצאים לתפילה באל-אקצה בירושלים ביום השישי האחרון של הרמדאן יוכלו לעבור רק בשעה 8:00. הגברים כמו גם הנשים נראים במצב רוח טוב ומברכים אותנו בידידות לשלום. אנחנו פוגשות את נעים, מכר פלסטיני של נשות מחסוםווטש שגם עוזר לנו: הוא דיבר באחד המפגשים שלנו בסינמטק תל אביב. הוא ממהר לעבודה אבל לא לפני שהוא שואל אותנו אם אנחנו זקוקות לעזרתו ואומר שהמעבר בטרמינל זורם.

5:30 מאחר ואסור לנו להתקרב לטרמינל אנחנו צופות ליד הגדר של קלקיליה משם הפועלים נכנסים. אנחנו הולכות לעבר משרד המת"ק שמאחורי הטרמינל, כדי לראות אם הדרך מאחורי המשרד עדיין פתוחה לכביש המערכת המקיף את קלקיליה משם אנחנו יכולות לצפות בגדר של קלקיליה והמעבר לטרמינל. והדרך אכן פתוחה.

הכיבוש מנציח את קיומו כאן במעבר איל בעבודות גינון וטיפוח בלתי נגמרות. ברגע שצלמנו את הפיתוח והגינון האלה שמענו קול מזהיר ו"משום מקום" מגיע מאבטח ומאחוריו האחראי לטרמינל עם מאבטח נוסף שקורא לנו ואומר: "כמו בשדה התעופה בן-גוריון גם כאן אסור לצלם, כפי שכתוב בכניסה." אין שום שלט, אלא אם מגיעים למקום שאליו אסור לנו להיכנס (השלט הצהוב על השער הפתוח). יש מספיק ברזיות כאן באיל, אבל בגלל הרמדאן רק מעטים משתמשים בהם היום.

 

5:45 אנחנו עוזבות ונוסעות מזרחה לכיוון צופים. בדרך, בדיוק לפני צומת קלקיליה ליד צופים, יש שלטי חוצות. אחד מזהיר כי "הכנסת פסולת לתחומי יהודה והשומרון אסורה" ואחר: "אסור על פי החוק למסור או להעבירה רכב לתיקון בשטחי הרשות הפלסטינית." 

הפעם יכולנו לעבור את צומת קלקיליה מבלי שישאלו אותנו שאלות וכשעצרנו לצלם לא עוררנו חשדות.

 

6:00 נסענו לעזון לראות אם יש שם נוכחות צבאית אבל המחסום הצהוב היה פתוח ולא ראינו חיילים. נראה שהכפר ישן עדיין בשעה כה מוקדמת.

6:07 החיילת במעבר אליהו התחילה לדבר איתנו באנגלית. אולי בגלל דגל מחסוםווטש היא חשבה שאנחנו ארגון בינלאומי כלשהו. חברתה האתיופית חשבה שזה מצחיק שהיא לא יודעת מה זה מחסוםווטש. מאחר והשמחה היתה רבה הן נתנו לנו לעבור בלי בעיות.   

 

6:10 מעבר חבלה עדיין סגור ונטוש. "בדרך כלל הוא נפתח בזמן בשעה 6:30 גם בימי שישי, ואין בעיות מיוחדות," אמרו לנו שני גברים שישבו לפני אחת המשתלות. האמנו להם ולא חיכינו לבואם של החיילים.