עזון

צופות: 
ויוי ק. ופיצי ש. (מדווחת) ברכב פרטי.
30/06/2015
|
בוקר

07:00 יש לנו שתי מטרות: האחת , למסור לידידנו ז. מעזון חפצים שנמסרו עבור החנות שלו. השנייה- לראות את תוואי גדר ההפרדהinfo-icon ושני שעריםinfo-icon הסמוכים לאורנית ולנירית, הפעם מהצד הפלשתיני.

גם לעזון הגענו מהצד הפלשתיני, ולא מכביש 55 כרגיל. נסענו דרך בידיה, סניריא, כפר תולת' אל עזון. הדרכים מבלבלות, וכמובן שכמעט אין  שילוט. אבל בכל מקום שאנחנו מהססות, נחלצים לעזרתנו המקומיים האדיבים, ומראים לנו את הדרך. החנות של ז. סגורה עדיין, כמו רוב העסקים מסביב. רמדאן, אין הרבה לקוחות. בכלל, כל המקומות שעברנו נראו כמו ערי רפאים, ולא ברור אם בגלל הרמאדן או בגלל השעה המוקדמת.

בחזרה אנחנו נוסעות דרך חירבת אל אשקאר וחירבת אל מודאוור - בכיוון לשערים שליד חירבת אבו סלמאן ועיזבת ג'אלוד. השערים סגורים עכשיו, אבל ליד ג'אלוד אנחנו פוגשות פלשתיני חביב ומאיר פנים, ואתו אישה בלבוש מסורתי. הוא משקה פרחים ששתל ליד מבנה קטן, שעליו שלט "oversaes". האיש מסביר שהם עובדים עבור החברה הזאת- חיפשתי בגוגל, ויש רק איזכור של נמל אשדוד בהקשר לשם הזה- ומשווקים ירקות אורגניים. הם שותלים שם בוסתן קטן, בנוסף לגידולים החקלאיים האחרים, כמו הפקוס הנפלא בו כיבדו אותנו.

האיש מספר שהשער נפתח בחמש וחצי בבוקר, והבוקר אחרו מאוד לפתוח. בפעם השנייה הוא נפתח בארבע וחצי. שעה מוקדמת לסיים יום עבודה. השער השני, זה שמצפון לו, לא נפתח בכלל לאזרחים, רק לצבא.

השער שליד נירית, אבו סלמאן, סגור, אבל יש תנועה לידו. רכבים חונים, אולי ממתינים לפתיחה מתישהו. לא הצלחנו להגיע עד השער, אבל מרחוק הצלחנו לראות שהשער פונה אל בתיה המשגשגים של אורנית, ותמהנו מה מרגישים הפועלים הפלשתינים הבונים את בתיה. 

 

בחזרה אנחנו עוברות דרך אזור התעשייה של ברקן, ולהעיף מבט על המפעל לטיהור השפכים. כאן נגלה לעיננו מקור ה"מפל" הזורם אל כביש 5. צינור מוביל ממתקן הטיהור אל מורד הגבעה, משם זורמים מיםinfo-icon אל הכביש, ויורדים לצידו אל כיוון ברוקין וכפר א-דיק. הריח בלתי נסבל. אלו אינם מים מטוהרים בכל רמה שהיא, אלא מים מזוהמים  של ממש.

  

10.00 חזרה הביתה בפקקים.