בית לחם (300)

צופות: 
חנה א, סילביה פ. גוני ר.צ
28/06/2015
|
בוקר

בית לחם

6.35 בלגן. האולם בצד הישראלי של המחסום מלא וגדוש. החיילת משליטה סדר בקריאות ברמקול. מזג האוויר סוער והרוח מכה בעוצמה לא רגילה לעונה ומרעידה ברעש צורם את הקונסטרוקציה המתכתית של המבנה. האנשים עוברים. עוברים.  5 עמדות פתוחות ומאוישות. מהעבר הפלסטיני נשמעות צעקות.

6.50 הלחץ גובר באולם ועתה נפתחו עוד 3 עמדות לבדיקת האישורים. באולם היציאה נוצרה צפיפות, נראה שקבוצות של ילדים היוצאים לטיול בארץ מעכבות את היציאה של הפועלים.  

 7.10 הלחץ גובר ומשתחרר חליפות אבל עד כה לא היו עיכובים אישיים.  
7.15   איש מבוגר מאד מנסה לעבור ומגיע לעמדת הבידוק. החיילת צועקת עליו  בגסות : הביתה! הביתה!  הוא נשאר לעמוד כלא מבין מנין זה בא עליו. סילביה ניגשת  לעבר העמדה אך מיד הצמידו לו מאבטח לסילוקו מן המקום לעבר הצד הפלסטיני . בסופו של דבר הוא חזר לאולם, שוחח עם סילביה על בעייתו וקיבל הסבר שהניח, כנראה, את דעתו. קבוצת בנות צעירות ונאות, בלבוש חגיגי והמון חיוכים יוצאות, ליום כיף בירושלים, מנופפות לנו בעליצות בדרכן החוצה. 

7.30 כמה פועלים פונים ומבקשים עזרה לבני משפחותיהם, מקבלים עצה ופתקי טלפונים להמשך הטיפול. בינתיים, האולם מתרוקן בהדרגה ואנו עוזבות לכיוון המת"ק. בדרך נעצור למפגש עם ידינו הוותיק אצלו אנו רוכשות לנו שמן זית שופרא דשופרא וזיתים נפלאים מתוצרת בית.

 

מת"קinfo-icon עציון

8.00 כרגיל, מחכים לנו אנשים המבקשים לברר את מצבם ולהסיר את המניעה שהושתה עליהם. אנו מטפלות בהכנת טופסי "איסתירחם" (בקשות רשמיות להסרת המניעה) מחתימות על ייפויי כוח , מסבירות על הניירות הדרושים להגשת הבקשות ועל ההליך המקובל.  חלק מהתסכול הוא חוסר הידיעה והפרטים השגויים שהם מקבלים עד שהם מגיעים אלינו. ההקפדה על האמינות, הסבלנות והדיוק הם חלק חשוב במגעינו עם האוכלוסייה והמוניטין המסוים שצברנו.

9.20 אנו עוזבות בחזרה לירושלים. בהמשך השבוע נקבל עוד כ 100 פניות טלפוניות מכל רחבי הגדה לברור על המצב של הפונים, להסברים איך מגישים בקשות להסרת מניעה,  לעתירות לבתי משפט,  לכתיבת בקשות ולהגשתם למת"קים השונים ועם קבלת התשובות מהצבא - הודעות טלפוניות לפונים. אלו ששפר גורלם ומניעתם הוסרה – מגיבים, כצפוי, בשמחה גלויה ובהכרת תודה מכל הלב. בפני אלו שסורבו  עומדות 2 ברירות – להמתין שנה ואז לפנות שוב או, לחילופין, (בתנאים שמתאימים) להמשיך בהליך משפטי ולערער על הסירוב בבית משפט. גם בשלב זה אנו מסייעות לפונים ומלוות אותם בהליך מקרוב.