מג'דל בני פאדל

9:30יציאה מתחנת הרכבת ראש העין. היעד שלנו הוא הכפר מג'דל בני פאדל הממוקם מזרחית לקוסרא, שבו לפני שבוע עקרו חיילי צה"ל שתילי עצי זית באחת החלקות בכפר.

לכל אורך הדרך נוכחות צבאית מינימלית.ג'יפ צבאי חונה על גבעה המשקיפה על ברוקין.              

בצומת זעתרה/תפוח רכב משטרתי וכמה חיילים במגרש ואחד נוסף בתחנת האוטובוס. 

10:10 מג'דל. בבית המועצה, בניין חדיש ומטופח הממוקם בכניסה לכפר, אנחנו נפגשים עם מזכיר המועצה.

למרבה המזל של תושבי מג'דל, שכניהם המתנחלים, המתגוררים במגדלים, מעלה אפרים וגיתית אינם אלימים. אבל, כדי להזכיר להם שהם חיים תחת שלטון כיבוש, הצבא נכנס לפעולה.

מדובר הפעם בתושב הכפר שלו שטח אדמה קטן - 9 דונם בסך הכל, שממוקם בשטח C.

בשונה מתושבים אחרים שנוטעים על אדמתם בשטח C, ממנו הצבא החליט להיפרע. כשהתחיל לעבד את השטח ולשתול עליו, באו חיילים ומנעו ממנו לעבוד. הוא עתר לבית המשפט, ועניינו נמצא בדיון. מזכיר המועצה מציג בפנינו מסמך  טאבו המעיד כי משנת 1938 הבעלות על הקרקע שייכת לתושב הזה, ונוסע אתנו לחלקה. בכל מרחב השטח נראים בורות ריקים ופה ושם שתילים בודדים עקורים זרוקים לצד הדרך. מסתבר שהצבא לא חכה לתוצאות המשפט. בשבוע שעבר הגיעו חיילים לחלקה הקטנה ועקרו את שתילי הזית. וכדי שלא יעלה בדעת בעל החלקה לשתול אותם שוב, טרחו החיילים, אספו את שתילי הזית העקורים,העמיסו אותם על רכב צבאי ונסעו משם.

כדאי שתדע האם העברייה, שבנה משרת בצבא ההגנה לישראל, כיצד הוא תורם להגנת המדינה בתקופת השרות הצבאי שלו בשטחים הכבושים. .

 מן הכפר מג'דל, המונה כ-3000 תושבים, הופקעו בזמנו 15.000 דונם עבור ההתנחלות מעלה אפרים . גם ההתנחלות הקטנה גיתית יושבת על אדמות הכפר שהופקעו. כיום נותרו בידי הכפר 5000 דונם של שטח בנוי,ועוד 10.000 דונם של אדמה חקלאית שעליה מגדלים בעקר חיטה.על פי חלוקה המגובה במסמכי אוסלו, רוב בתי הכפר נמצאים בשטח B, אבל בשולי המעגל הפנימי של בתי הכפר ממוקמים בתים מבודדים בשטח המוגדר כ-C. בעליהם קבלו כבר אזהרות שבתיהם יהרסו והגישו תביעות לבתי  המשפט. למרבה המזל, עד כה לא מומשו צווי ההריסה.

פרט לחדירה האלימה של הצבא שארעה בשבוע שעבר,מצב הכפר סביר, יחסית לכפרים אחרים. כאמור, הוא זכה בשכנים- מתנחלים שקבלו לרשותם את אדמות הכפר המופקעות, ואינם מתנכלים לתושבים. חלק מתושבי מג'דל מתפרנסים מעבודתם ברשות הפלסטינית (כאשר משלמים את משכורותיהם...)אחרים עובדים בהתנחלויות שונות. כ-200 - 300 אנשים, כולל תושבי קוסרא וג'וריש, עוברים את מחסום מעלה אפרים, בדרך כלל ללא בעיות. אם לפני מספר שנים אספקת המים הייתה מצומצמת, ניזונה מאיסוף מי גשם וממים שהובלו בטנקרים, הרי שמאז חצי השנה האחרונה , לאחר שנחפרה הבאר רוג'יב ליד שכם, אין מחסור במים. גם אספקת החשמל תקינה, הגם שלפי חישוב שלנו

חברת החשמל הישראלית גובה מהם מחירים גבוהים פי כמה בהשוואה לעלות בישראל.

בכפר שני בתי ספר תיכוניים, ובית ספר יסודי (כיתות ה - ח ) אחד.לכיתות א - ד יש בית ספר מעורב, בנים ובנות יחד. את ילדי הגן החמודים ומאירי הפנים פגשנו בטיול, כשהם מלווים ע"י גננות לבושות שחורים ורעולות פנים. (מחזה לא שגרתי בכפרי הגדה).

ביציאה מן הכפר שכאמור שפר עליו חלקו בהשוואה למקומות ישוב אחרים תחת הכיבוש,

נשאלת השאלה: אם אין בסביבה מתנחלים אלימים הממררים את חיי תושבי הגדה, האם זה מתפקידו של הצבא למלא את מקומם? האם שליחת חיילים לחלקת קרקע קטנה על מנת לעקור נטוע תורמת במשהו לבטחונה של המדינה? האם זהו השימוש המוצדק שעושה הצבא בכוח האדם העומד לרשותו?

11:45 בדרך חזרה. רכב צבאי נע מצומת זעתרה/תפוח על כביש 453. נוכחות צבאים אחרת אינה נצפית.

12:30 חזרה לראש העין.