ירושלים, העיר העתיקה, רמדאן

צופות: 
רחלה חיות (מצלמת), רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
26/06/2015
|
בוקר

בעשר וחצי לערך נפגשנו בתחנת הרכבת הקלה ושמנו פנינו לכיוון העיר העתיקה. מזג האויר מאיר פנים לצמים, לא חם ורוח קלילה ונעימה מנשבת. נוכחות רבה מאוד של כוחות הבטחון לסוגיהם, בעיקר שוטרים ושוטרי מג"ב נראו מכל עבר וגדרות חסמו חלק מהדרכים וניתבו את המעבר לכיוונים מוגדרים. הלכנו בעקבות הקהל לכיוון שער שכם. שם רואים את ההכנות לפתיחת דוכנים למכירת מזון, צעצועים ומוצרים שונים. הדוכנים ייפתחו מאוחר יותר, לאחר התפילה ובשעות הערב. המשכנו לאורך החומה ונכנסנו לעיר העתיקה דרך שער הפרחים. הן ברכבת הקלה והן ליד שער הפרחים שלטים המברכים את הבאים לכבוד הרמדאן.

 

בפנים דוכנים המוכרים בשלב זה בעיקר ציוד לתפילה – מרבדי תפילה וכסאות קטנים מתקפלים, לישיבה עד התפילה, שתתחיל לקראת השעה 13. כעכים וחלות מונחים בצד מכוסים עדיין. עיקר המכירה של מזון תהיה מאוחר יותר. כל הרחובות מקושטים בשלל נורות צבעוניות ובלילה מן הסתם יהיה מראה מרהיב.

התקדמנו עם הקהל לכיוון הכניסות להר הבית. ליד הכניסה דרך באב חטה (שער חוטה) עומדים צעירים הלבושים בווסטים צהובים של סדרנים, שעליהם כתוב "לג'נת שבאב באב חטה – לג'נת נט'אם" ובאמצע הדפס של כפת הסלע. כלומר זוהי ועדה מארגנת של צעירי שער חוטה. ובאמת ראינו אותם רק כאן.

 

אחד מהם עומד על כסא בדיוק בפניה אל רחוב באב חוטה וקורא אל הקהל "לאלאקצא מכאן" ומסמן את הדרך. ברחוב המוביל אל הר הבית שמו גדרות המחלקות אותו לשניים ושם ניצב על כסא צעיר אחר שמסביר לקהל – נשים מימין גברים משמאל.

 

בצומת עומדים גם כמה שוטרים ומג"בניקים. בד"כ אינם מתערבים בנעשה. לעתים נדירות הם פונים למישהו מהנכנסים לכיוון הר הבית, כאשר נראה להם שאינו מוסלמי. עד כמה שראינו בד"כ הסתפקו בתשובה חיובית לשאלה האם אתה מוסלמי. כניסת מי שאינם מוסלמים אינה מותרת. בשלב מסויים הגיע אדם מבוגר שהוא כנראה האחראי על הצעירים. הם פונים אליו בכבוד ומנשקים אותו. גם אנשי משמר הגבול והשוטרים מכירים איתו ומשוחחים איתו.

במרכז הצומת תלויה מנורה גדולה בצורת כדור גדול וסביבו כדורים קטנים. על הכדור הגדול נכתב "אלאקצא" ועל הקטנים שמות ערים בגדה – שכם, גנין, חברון, טול כרם ועוד, וגם כדור אחד עליו כתוב "אדמות 48".

 

עמדנו שם זמן מה. כשהגיעו חברותינו רוני פ' ורחל ה' משער שכם הלכנו איתן יחד לכיוון שער האריות. ליד שער האריות יש כניסה נוספת להר הבית וכן באמצע הדרך (הקצרה) בין בין הכניסה משער חוטה לכניסה ליד שער האריות, יש כניסה נוספת להר הבית. לידה יש שירותים ומתקן לטהרה, ורבים מתעכבים שם. בשלב זה עדיין לא היו הרבה אנשים והדרך היתה פתוחה.

 

בהמשך הבוקר עברנו מדי פעם משער האריות לכניסה דרך שער חוטה, ובכל פעם עמדנו בצד והתבוננו בנעשה. ככל שעבר הזמן כמויות האנשים הלכו ורבו. בשקט ובסדר מופתי התקדמו כולם לכיוון הר הבית, לקראת התפילה בצהרים. ליד שערי הכניסה לעיר העתיקה עמדו צעירות שחילקו דפים ועליהם מפות התמצאות ורשימת מסעדות, מלונות וטלפונים נדרשים. ליד שער האריות שמחנו לפגוש גם את א' מכפר וואלג'ה, המוכר לנו ממחסום בית לחם. הוא סיפר שנתנו הרבה אישורים לאנשים לרמדאן. הוא עצמו כבר בגיל שיכול להיכנס ללא אישור.

בכל מקום היתה נוכחות מסיבית ביותר של שוטרים ומג"בניקים, חלקם חמושים היטב בכדורי גומי מסוגים שונים (ראשים שחורים וראשים כחולים). אך בד"כ הם לא התערבו בקהל והכל היה שקט וחגיגי. ליד באב חוטה ראינו את המ"גבניק האחראי משוחח עם הצעירים מ"ועדת הארגון". אם שמענו נכון הם סיכמו שבסיום התפילה המג"בניקים והשוטרים יעמדו בצד אחר של הצומת, כך שהיוצאים מההר לא יתקלו בהם. פעם אחת אחד מהם פנה אלינו ושאל מי אנחנו, כי הוא רואה אותנו כאן כבר הרבה זמן, לדבריו. אך תשובותינו הניחו את דעתו.

ב-12:30 בערך התחלנו ללכת לכיוון היציאה דרך שער הפרחים. כעת היו הרבה יותר אנשים ודוכנים פתוחים, לאורך כל הדרך המקושטת בתאורה צבעונית, ועדיין הרבה אנשים הלכו לכיוון הר הבית. ב-12:45 לערך נשמע קול המואזין הקורא לתחילת התפילה. מחוץ לחומות כבר היה ריק למדי ולאורכן המתינו בצל מוכרי הכעכים, לשעת פתיחת הדוכנים לאורך הרחוב.

רמדאן כרים!