בית לחם (300)

יום שישי שני ברמדאן

9:00 – 11:00

כביש הגישה למחסום סגור על ידי המשטרה אך אפשר לחנות בצד הכביש.

המונים עוברים ללא הפסקה, הנשים מסביב (יחד עם גברים מבוגרים ועם ילדים), הגברים הצעירים יותר דרך עמדות המחסום אך יוצאים דרך השער השני (לא דרך השער הרגיל) ישירות אל החניון, שם מחכות נשים רבות לבני משפחתן שטרם הצטרפו אליהן. מדי פעם החיילים מנסים להרחיק אותן (מי בצעקה ואיום, מי בצורה מנומסת). מאוחר יותר יאמר שוטר בכיר ש"זה בסדר, הן יכולות לחכות כאן עד שיבואו הגברים שלהן".

החבר'ה הצעירים שלא מורשים לעבור מתרכזים בצד לדברי השוטר הבכיר ומביעים את מורת רוחם.

מראה ההמונים הנדחפים כעדר על ידי כוחות ה"ביטחון" לפנות את הרחבה ולעלות לאוטובוסים אינו מלבב. יחד עם זאת המצב הרבה יותר טוב מאשר לפני מספר שנים לגבי אחוז הפלסטינים שהזכות שלהם לקיים את הפולחן שלהם מכובד. ובעצם גם טוב יותר מאשר בשאר חודשי השנה וכפי שכבר נכתב בדו"חות אחרים – זה מבהיר עוד יותר מהי המטרה האמיתית של כל החומות והמחסומים.