עופר - עסקת טיעון, שחרור בערבות

צופות: 
מילי מאסס, חוה הלוי (מדווחת)
05/06/2014
|
בוקר

 

אולם מס' 7

שופט: סא"ל (מיל.) ערן לאופמן

תובע: סרן (מיל.) דוד גולן

סנגור: אנואר אבו אחמד

 

יש בוודאי איזה הסבר הקשור לימי החופשה של השופטים הצבאיים או הגשר בין חג

השבועות וסוף השבוע המסביר למה, למרות ריבוי הממתינים, רק בשני אולמות מתקיימים

דיונים, ובהם יושבים שופטים ותובעים שהם אנשי מילואים.

 

עסקת טיעון בענינו של חוסיין עבדאללה רדאיידה - ת.ז. 851815399

שב"ח (שוהה בלתי חוקי)

מר רדאיידה נתפס באזור א-זעים שהוכרז ע"י מפקד צבאי כשטח צבאי סגור לאחר שנכנס

לתחומי מדינת ישראל.

התובע הציג לשופט את ה"הסדר" שהתביעה וההגנה הגיעו אליו. 31 ימי מאסר ותקופת

מאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט. הסנגור אישר את ההסכם וציין את עברו הנקי

של הנאשם ואת החיסכון בזמן שיפוטי. על הדיון מרחפת אווירת שיעמום דק ושיגרה שכבר

נאמרה מאות ואלפי פעמים, שהרי בית המשפט הצבאי אינו המקום לשאול על מידת

החוקיות והמוסריות של ההכרזה על אזור א-זעים כשטח צבאי סגור, וגם לא על סמכותו

של "המפקד הצבאי" להחליט החלטות הנוגעות לגורלן של אלפי משפחות. כן, היה בהחלט מן שיגרה

משעממת "כן, ככה זה".

השופט לאופמן שאל: -במה עוסק הנאשם?

-הוא רווק ולומד מינהל עסקים באוניברסיטת ירושלים הפתוחה וניסה להיכנס לירושלים

כדי לחפש עבודה.

גזר הדין: 31 ימי מאסר מיום מעצרו, 2 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 1500 ₪.

 

סאמר עיסא מחמוד אל ברברי - ת.ז. 920275799– שב"ח

אל ברברי הוא תושב בית לחם (או סביבתה), נשוי זה שש שנים, אב לשני ילדים, והוא מודה

בכתב האישום כי באמת, מה יש פה להכחיש, הוא נתפס בשעת מעשה.

עו"ד אבו אחמד ניסה. הוא הסביר כי המצב הכלכלי בשטחים משפיע על התושבים. (כן,

"משפיע" זו מלה הולמת למצב. היה אפשר לומר למשל מייאש, משפיל, מביא לסף רעב,

מעורר זעם, מאיים, מפחיד, אבל הוא רק אמר שהמצב הכלכלי "משפיע"), שלנאשם

"אין עבר" ושהוא מנסה לחתור לעתיד אחר ולשחר אחר. על כך ענה השופט במשפט המחץ

ש"עתיד ושחר לא אמורים לעודד עבירות על החוק". נפלא, לא?

הנאשם קיבל את רשות הדיבור ואמר שנכנס לישראל רק כדי למצוא עבודה, יש לו 2 ילדים,

אחד מהם, בן 4 חולה באקזמה וסובל מאוד... והתרופות...

אבל השופט דבק בפרקטיקה השיפוטית ובדיני הראיות, ושאל אם הוא הציג אסמכתאות

רפואיות למחלתו של הילד. ובכן, לא. כשהוא ניסה להיכנס לישראל בלי אישור של  המפקד

הצבאי, הוא לא לקח אתו את התעודות הרפואיות של הילד.

גזר הדין: 31 ימי מאסר מיום מאסרו, חודשיים על תנאי ו-1000 ₪ קנס.

  

באולם מס. 5

שופט: סא"ל (מיל.) עמי נבון

לא הצלחנו לברר מה שמו של התובע

סנגור: עבדאללה ועסאם מע'אר

 

חמזה סלאמה אל רשאידה - ת.ז. 402735534  בן 17.

בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים

אל רשאידה חשוד כי בשני מקרים, ב-19 באפריל וב-2 במאי 2014 פרץ למכוניות בחניון של

מטיילים וגנב מהן חלקים. העבירות הן אלימות, פגיעה ברכוש ובביטחון האישי וסחר

בחלקים גנובים.

הוא מכחיש.

הראיה היא, וזה החלק המראה עד כמה עמוקה חדירתו של המודיעין הישראלי אל מרקם

החיים הפלסטיני -  דמו של הנאשם נמצא ברכב שנפרץ. התובע ביקש מעצר עד תום

ההליכים המשפטיים.

עוה"ד הציע שניתן להסתפק בחלופת מעצר (שנקרא גם שחרור בתנאים) ויש תקדימים.

החלטה: הנער נאשם ב-2 מקרים של פריצה וגניבה מרכב ואחזקת דברים החשודים כגנובים.

ניתן להסתפק בחלופת מעצר מכמה סיבות.

  1. מדובר בקטין אשר מיוחסת לו עבירת רכוש והוא מכחיש.
  2. מטרת המעצר עד תום ההליכים היא להבטיח את התייצבותו למשפט, והניסיון עד כה מוכיח כי הוא התייצב גם כשהיה בחלופת מעצר

והתנאים: הפקדה של 5.000 ₪.

יתייצב פעם בשבוע עד 12:00 במשטרת בית לחם עד לסיום ההליך המשפטי.

יציג ערב צד ג' שיחתום על ערבות עצמית בסך 10.000 ₪

הנאשם עצמו יחתום על ערבות עצמית בסך 15,000 ₪

שני הצדדים התנגדו להחלטה.  התובע ביקש עיכוב ביצוע למשך 72 שעות והסנגור ביקש

בדיקת ערבות (לבדוק אם המשפחה יכולה לעמוד בתשלום סכום כזה. מטרת הבדיקה

להפחית מסכום ההפקדה).