א-סאווייה, א-לובן א-שרקייה, תורמוס-עיא, 'מפל השפכים' מתחת לא.ת. ברקן.

בכופר מאליק הסמוך לתורמוס-עיא, נהרג הבוקר מ'אש חיילינו' עבדאללה עיאד, צעיר בן 21. 
הצבא נכנס ב-4.00 בבוקר לכפר עם פצצות עשן ורימוני הלם, כדי לעצור מבוקש. מהרעש והמהומה התעוררו נערים, יצאו לרחוב והחלו לזרוק אבנים על הכוח. הצעיר נורה בגבו ליד קיר. ג'יפ צבאי שנסע בכיוונו הרס עמוד חשמל, נכנס באותו קיר וגם דרס את עבדאללה.

ב א-סאוויה, מחסומים בכניסה לכפר, לרוב לפנות ערב. בתורמוס-עיא בלילות הצבא מקים מחסומים בכניסה לעיירה.

 

9.00 יציאה מראש העין, דרך צומת זעתרא לכביש 60.

 

9.45 א-סאוויאה. ביקור חוזר.

בבלדיה פגשנו את א. המזכיר. הוא זכר ביקורים קודמים של חברות מחסוםווטש, נעמי לפני כחודשיים ועליה לפני זמן רב.

בשיחה השתתף גם ע. שעבד שנים רבות בישראל ודובר עברית. 
השתדלנו לא לחזור על השאלות שנענו כבר בביקור הקודם, ולהתעדכן במה שקורה. 
השיחה התחילה ברוח טובה. ככל שעלו יותר פרטים ודוגמאות בתיאור המצב, הלך וגבר הכעס של מארחנו על מה שמעוללים להם המתנחלים והצבא.

הצבא מול הנערים - בית הספר המשותף א-סאווייה, א-לובן א-שרקייה נמצא סמוך לכביש הראשי. קורה שהצבא נכנס אל תוך בית הספר ומפיל חיתתו על התלמידים. המורים לא מעזים לומר דבר. ע. ציין שקרה שהחיילים נכנסו לתוך בית הספר באישור מפורש של הקצין שלהם. 
הצבא נכנס מידי פעם לכפר ועוצר נערים בטענה שזרקו אבנים. המארחים שלנו אומרים שזו האשמת שוא. הדבר לא ייתכן כי הכפר מרוחק מהכביש הראשי וההורים אינם מאפשרים זאת! המעצרים מסתיימים בתשלום קנס של המשפחות. (עוד מקור הכנסה לכוחות כיבוש...). הם חזרו והדגישו שאין שחר להאשמה שהילדים זורקים אבנים.

דוגמא נוספת שנתנו לנו על התנהלות הכובש - מכונית צבאית עוצרת ליד רכבים של פלסטינים והחיילים מתחקרים אותם על מעשיהם ומטעניהם. לדבריהם זה מאוד פוגע ומעורר שנאה.

ויש גם גניבות ממשתלה של פלסטיני הנמצאת סמוך לכביש הראשי. בפעם האחרונה לפני כ-3 חודשים גנבו משם עציצים. יש לו מצלמות המתעדות את מה שקורה. בפעם האחרונה נתן את סרטי הצילום לצבא שהבטיח שהוא בודק ומחפש את האשמים.

לשאלותינו אמרו שהצרות אינן מגיעות מהתנחלות "עלי" אלא מ"שילה". מתנחלי שילה, לדבריהם, הם הגרועים ביותר. מציקים בדרכים שונות ושורפים מכוניות.
בכניסה לכפר הצבא מעמיד לעיתים קרובות מחסומי פתע, במיוחד בשעות 5-6 לפנות ערב.

 

11.00 א-לובן, כאן הבלדיה סגורה ומסוגרת. שלט באנגלית אומר שהבניין נתרם על יד U.S.AID

נדים ועליה זוכרים גם הזדמנויות קודמות בהן הבלדיה הייתה נעולה.

 

11.15 תורמוס עיא. עיירה קטנה בת 11,000 תושבים. נכנסנו לבלדיה, ראש העיר היה בישיבה רבת משתתפים, ותוך דקות  הגיע לפגוש אותנו סגנו, וו. גבר משכיל, מרשים מאוד. כמו רבים אחרים במקום הוא דובר אנגלית משובחת, אותה רכש בעת לימודי הנדסה בארה"ב. הזכיר ביקור קודם של חברותינו בעיירה.

הוא קיבל את פנינו בידיעה הקשה על הריגת הצעיר בן ה-21 על ידי חיילי צה"ל הבוקר בכפר השכן, כ' מאליק. האירוע הקשה החל ב-4.30 לפנות בוקר כשחיילים נכנסו לכפר בתוקפנות רבה כדי לעצור מבוקש. נערים וצעירים שהתעוררו יצאו לרחובות ליידות אבנים על הצבא. עבדאללה נורה בגבו. בהמשך, ג'יפ צבאי שנסע בכיוונו עלה על עמוד חשמל ונכנס בקיר שלידו שכב עבדאללה, ודרס אותו.

במשך שעות הצבא לא איפשר לאיש לגשת אליו, רק ב-7.00 בבוקר היגיע למקום מנוף לפנות את ההרס, ועבדאללה נלקח לבית חולים ברמאללה, שם הוצא מגופתו הקליע שנכנס בגבו.

בן שיחנו אמר שהוא בדרכו להלוויה.

בהמשך, וו. שוחח איתנו בסבר פנים נעים וידידותי; הוא סיפר על הרכב האוכלוסיה הייחודי בתורמוס-עיא.  יותר מ-90% מאנשי הכפר מחזיקים בדרכונים אמריקניים. כמה אלפים מהם חיים בארה"ב מרבית השנה (כ-700 מהם בניו-יורק). זה גם ההסבר לעשרות ה'ארמונות' המרשימים שנבנו במקום על ידי בני המשפחות המתפרנסים בכבוד בארה"ב ובונים בתים גם בעיירה. בניין הבלדיה המרווח נתרם ב-2008 על ידי אדם פרטי ממשפחת שלבי.  
וו. אמר שהחיילים לא מתרשמים מהדרכונים האמריקניים של התושבים. סיפר גם על מקרה שאירע לפני מספר חודשים; הקונסול האמריקאי עם משלחת הגיעו לבקר בהתנחלויות באזור, בלא שקיבלו אישור מהמת"ק. הם התקבלו על ידי מתנחלי עדי-עד במטח של אבנים. למרבה המזל מכוניותיהם היו משוריינות והם לא נפגעו. לדבריו, דווח על המקרה בתקשורת על ידי מזכיר המדינה קרי ואנשיו.
כ-60%  מאדמות התושבים הן בשטח B ו-40% בשטח C. הרבה אדמות נלקחו מהם (כמו גם מכפרים אחרים באזור) להקמת 'שילה', 'עדי עד' ו'שבות רחל'.

לשאלתנו על תגובת האנשים לתוצאות הבחירות בישראל, אמר שהוא לא הופתע. הוא הזכיר כי בביקור הקודם של חברות מ.וו. שם לפני הבחירות, אמר לנעמי במפורש שהוא בטוח שהימין יתחזק. 
לדבריו, כל זמן שארה"ב תומכת בישראל תמיכה אסטרטגית, אין סיכוי שהפניה של הפלסטינים למוסדות האום ולאירופה תסייע להם. בסוף השיחה אמר שכבר שנים הוא מרגיש שהמצב רק הולך ורע.

לקינוח סיפר כי בלילות באופן כמעט קבוע הצבא מקים מחסום בכניסה לעיירה.

 

12.30 בדרכנו חזרה: 'מפל השפכים' מא. ת. ברקן אל כביש 5 שוטף וגועש.