חלחול, נבי יונס, חוסן, נשאש, אל ח'דר, בית אומר, מתק עציון

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
טובה שיד. חיה א. (מדווחת)
01/06/2015
|
בוקר

הדוח משתי משמרות האחת 1.6.2015 והשנייה 8.6.2015

 

המסלול הקבוע שלנו בימי שני בבוקר, הוא על כביש 60, מירושלים עד הכניסה לחלחול (- נבי יוניס) 7.30 בכניסה לחוסאן,  8.00 נשאש\בכניסה לאל חאדר, 8.30 בכניסה לבית אומר,                  9.00 נבי יוניס\בכניסה לחלחול,  10.00 מת"קinfo-icon עציון.

פגשנו צרות רבות בכל תחנותינו בדרך, והנה לפניכם כמה מהדברים שסיפרו לנו:

1.     ידידנו י. מבית אומר נמצא במצוקה כלכלית קשה. בנו א. בן 20 נכנס ללא אישור לרהט והצטרף לקבוצת נערים בדואים שנסעה " לעבוד בענבים"  בסביבת רחובות, בתקווה שאחרי כמה ימי עבודה יוכל להביא הביתה סכום כסף. חיילי מג"ב בדקו את הקבוצה העובדת בשדה, וא. התגלה כבעל תעודת זהות של השטחים וללא אישור. הקבלן טלפן לידידנו י. ואמר שהשוטרים " הפילו את א. ברצפה, היכו אותו בראש, בידיים, ברגליים ובלב(- מכות עם הנשק בחזה), ולקחו אותו", לא ידוע לאן. כל זה קרה ביום ששי שלפני ערב שבועות. המוקד להגנת הפרט היה סגור ולכן אי אפשר היה לברר במשך יומיים איפה א. ביום השני של החג טלפן לידידנו י. שוטר מכלא ניצן ברמלה ואמר, שהבחור אצלם והם ישחררו אותו בערב. אבל א. לא הגיע לביתו והדאגה היתה, כמובן, גדולה. למחרת, לאחר ברורים של המוקד להגנת הפרט ושל עו"ד, ואחרי אינפורמציה שגויה שהגיעה מכלא ניצן, טלפן א. אחה"צ ואמר ששיחררו אותו במחסום חווארה, ליד שכם ( = המחסום הכי קרוב לרמלה, כידוע) ואז במוניות הגיע א. בלילה לביתו בבית אומר.                                                                                                 אחרי יום שאלנו את ידידנו י. מה שלום הילד, והוא אמר: לקחתי אותו לבית חולים בחברון, הרופא בדק ואמר: הכול בסדר, כמו כולם. (כלומר, אין פגיעות באברים הפנימיים, סתם מכות הגונות כמו שמקבלים כולם. בדיוק כמו שהדגימו בטלביזיה על החייל האתיופי).                                     אז א. , בחור חמוד, שאנחנו מכירות אותו מגיל 6, ושנכנס לעבוד בישראל בפעם הראשונה, עבר בהצלחה את טכס החניכה, וכעת הוא יוצא לחיים הפלסטיניים הבוגרים. כמו כולם.

 

2.     כך סיפר לנו סעיד מעבידייה (ליד בית לחם): הוא בן 45, עובד באזור התעשיה עטרות באופן קבוע בשנתיים האחרונות ובידיו אישור עד 16.10.2015. בתאריך 15.4.15 כשחזר לפנות ערב מהעבודה, עלה על מונית בכיכר בעזריה. במונית היו הנהג, סעיד ועוד שני נוסעים. במחסום בואדי נאר בדק אותם בחור בלבוש אזרחי. סעיד אומר: "הוא שב"כ".  לסעיד היתה שקית עם פיתה ועוגות לילדים וגם לנוסעים האחרים היו שקיות. כשהבודק שאל של מי השקיות – התכחשו הנוסעים האחרים לשקיותיהם. מכיוון שבשקיות  האחרות "היה סם", כמו שאומר סעיד, לקחו את כולם לחקירה ולמעצר במתקן עופר. למחרת שחררו את סעיד ואת הנהג. השב"כניק הבודק החזיר לסעיד הכול: את הכסף את האישור, את הפלאפון את שקית העוגות ואמר : אתה נקי. אין לך משפט. סעיד ביקש פתק שהוא נקי. השב"כניק אמר: לא צריך פתק, אתה בן אדם נקי. סע לשלום. למחרת הלך סעיד למחסום עם האישור שהוחזר לו ושם אמרו: אתה מנוע משטרהinfo-icon. בטופס שקיבל מהשוטר בעציון כתוב: :מוגבל כניסה עד 15.4.19. ברישום הפלילי ("תעודת היושר") שהוצאנו עבורו כתוב: לסעיד יש תיק פתוח על סמים לא לשימוש עצמי.    הלכה הפרנסה.

 

3.     מוחמד מבית אולא הוא מנוע שב"כinfo-icon וכך סיפר:                                                               במערכה א' סילביה טיפלה בעניינו ובהגשת ערעור על  המניעה. הערעור סורב. סילביה אמרה לו, שלא כדאי לו ללכת לבימ"ש, כי אחיו יושב בכלא מסיבות ביטחוניות. לכן, כנראה, גם הטילו על מוחמד  את מניעת מניעת השב"כ, ולפיכך מה שכדאי זה להגיש ערעור בעוד שנה. כתיבת ערעור אצל כתבן בחברון עולה 50 ₪                                                                       ועכשיו – מערכה ב' . ישנה עורכת דין ושמה חיה, מתנחלת מגבעת זאב, שמגיעה באופן קבוע לרחבה של רמי לוי  בצומת עציון ומלקטת קליינטים פלסטינים. מכיוון שתקווה עדיפה על חוסר תקווה, שמע מוחמד על עורכת הדין חיה והלך לשאול אם היא יכולה להושיע. חיה אמרה שבוודאי תושיע, שבעלה משה הוא שב"כ  ויש לו קשרים. שהיא עורכת דין חזקה ו "דרך בית משפט אני מורידה לך".. מוחמד נתן  10000 ₪ במזומן למשה, שישב במרצדס שחורה. הוא לא קיבל שום קבלה. את כל זה סיפר לי מוחמד בנבי יוניס. בידיו פרוטוקול מבית המשפט המחוזי. למרבה הפלא, עורך הדין שעתר בשם מוחמד שמו משה ולא חיה. בתשובה לעתירה אומר בית המשפט, שהחומר החסוי מראה שקיים " מידע ביטחוני בעייתי לגבי חלק מהאחים" של מוחמד, לכן יש חשש ביטחוני גם לגבי מוחמד.  עוד כתוב בפרוטוקול:  נציג השב"כ במשפט, המכונה "רמי", אומר שגם בעוד שנה לא יועיל ערעור. אולי בעוד שנתיים הסיכוי יהיה אחר. לכן, עורך הדין משה משך את העתירה. עורכת הדין חיה הביאה למוחמד את הנייר ואמרה : השב"כ היה קשה בבית המשפט.  בעוד שנה תעשה ערעור אבל לא בית משפט. ממש כמו שאמרה סילביה..  ובין שתי העצות הזהות  - הלכו 10000 שקל.

 

4.     דאוד מתרקומיא מנוע עד 9.2015. השוטר במת"ק חברון אמר לו: תעשה איסטירחם (רחמנות, ערעור) ויורידו לך את שלושה החדשים האחרונים. גם לנו אמר השוטר בחברון, שכשמגישים ערעור לקראת  סוף תקופת הגבלת הכניסה – מורידים כשלושה חדשים.                       פגשנו את דאוד היום בנבי יוניס. הוא הלך לאותו שוטר לקבל תשובה על הערעור שהגיש לפי עצתו. התשובה : סירוב. עליו לחכות עד תום תקופת ההגבלה.

 

5.     בטלפון שאל אותנו אדם משכם איפה יוכל למצוא את בנו. ביום רביעי בלילה לקחו את בנו,  בן ה 19, מהבית. מאז הוא מחפש אותו והיום כבר יום שני. אנחנו נתנו לו את הטלפון של המוקד לזכויות הפרט וחשבנו : וחלילה, ואוי ואבוי אם היו לוקחים כך את הילדים שלנו.

 

 נחוץ לדעת:                                                                                     

 כדי לברר מה עניינו של מנוע-משטרה עליו להשיג:

.         טופס  משוטר המת"ק, שם כתוב עד מתי האיש מוגבל כניסה ואיך חישבו את זמן ההגבלה. זהו עונש שהמשטרה שמה. לרוב הוא ארוך יותר מה"תנאי" ששם בית המשפט.                  הגבלת הכניסה היא מניעת המשטרה.

    רישום פלילי  (- תעודת-יושר בשמו המכובס) שם כתובים כל התיקים שהיו לאיש במשטרה.

בלי כל הניירות האלו אי אפשר לדעת האם להגיש ערעור על המניעה ("רחמנות" בשפת העם) ומה לכתוב בו. הערעור על מניעות משטרה  ב98% אינו עוזר.

את ה"טופס" אמורים לקבל משוטר המת"ק

את הרישום הפלילי  אפשר לקבל רק מתחנת משטרה. רק שלוש תחנות משטרה נגישות לפלסטינים: בחברון, בעציון וליד רמאללה. מרמאללה וצפונה – רק עם ייפוי כוח לעו"ד           אפשר לקבל רישום פלילי עבור הפלסטינים.

 

·        * * * *