קלנדיה

פיקוד העל במחסום קלנדיה מופקד בידי המשטרה.

כפופים לשוטרים הם חיילי המשטרה הצבאית שבאחריותם לבדוק את העוברים מפלסטין לירושלים וגם אנשי חברת האבטחה הפרטית "המודיעין האזרחי", אחת מזרועות תמנון מגפת ההפרטה הפושה במדינה כולה, שתפקידם לאבטח את החיילים והשוטרים.

בידי אנשי חברת האבטחה רובים כמו בידי החיילים, על חזם אפודים קרמיים כמו אלו שעל חזה החיילים ועל גופם מדים כל כך דומים למדי החיילים עד שעין בלתי מיומנת עלולה להתבלבל ביניהם. קרוב לוודאי שהדמיון אינו מקרי.

במציאות שבה לחיילים רובים ולשוטרים אקדחים, תמוהה ההחלטה להציב כפל של כוחות חמושים מול אוכלוסייה אזרחית.

על פי רוב ניתן לראות את המאבטחים מסתרכים כצל בעקבות חייל או שוטר.

אבל לא אחת הם חורגים מהמנדט שניתן להם על פי החוק ומטילים מרותם על הפלסטינים.

כך היה כשהמשטרה החליטה לסגור לתנועת רכבים את הנתיב שמוביל מירושלים לפלסטין וחסמה אותו בחסימות מתכת מתניידות, פתחה את השער הצבאי שבחומת ההפרדה שבין א-רם לקלנדיה והפנתה את כל הרכבים דרכו. הסבר המשטרה לנוהל זה הוא בצורך לווסת את עומס התנועה אבל בפועל זו הסתת עומס התנועה למקום רחוק מהעין, לפחות מהעין שלהם. וכשהדרך אל מחסום הרכבים הייתה ריקה ממכוניות הצליחה נהגת פלסטינית אחת להשתחל עם רכבה בין חסימות המתכת וכבר הייתה באמצעו של המחסום, ליד עמדות החיילים, כשהבחין בה אחד המאבטחים. האיש עט לעברה , עצר אותה, נזף בה, הפקיע מידה את תעודת הזיהוי, הורה לה לשוב על עקבותיה והחזיר לה את התעודה רק כשראה שנשמעה לפקודתו, כלומר - עשתה סיבוב פרסה ונסעה חזרה כלעומת שבאה.

כך גם היה כשמאבטח שנלווה לשוטר שכוון את התנועה אל עבר השער הפתוח הבחין בהולך רגל שהגיע מהעבר האחר של החומה והתקדם תוך שהוא אוחז בידו של בנו הקטן, וממש כשהשניים עמדו לחצות את קו הגבול בין שם וכאן, בין א-רם לקלנדיה, מיהר לעברם המאבטח וגרש אותם חזרה למקום ממנו באו.

#                #            #             #                #            #                 #

על אם הדרך, כ- 50 מטר לפני כיכר אדם, בכביש שמוביל מקלנדיה לכביש 60 קיימו שוטרות ושוטרי משמר הגבול את מה שמכונה בשפה הצהלית שבירת שגרה, או לייצר תחושת נרדפות.

הם עצרו רכבים, הורו לנהגים להפנות את הרכב לשוליים ואם הייתה זו מונית שעלתה בגורל נכנס אחד השוטרים לתוכה ואסף מהנוסעים את תעודות הזיהוי.

לא היה דפוס קבוע ומהתבוננות מהצד לא ניתן היה לצפות מי הבא בתור או מי בתור הבא. "אני מנוע מלספר כי זה מידע חסוי", אמר שמואל הקצין שפיקד על הכוח.

את מספרי הזיהוי של האנשים שתעודותיהם נלקחו קרא שמואל לאי-שם במכשיר הקשר וחיכה.

כשנתקבלה תשובה מהעבר האחר של מכשיר הקשר נתן שמואל את חבילת התעודות לידיו של אחד מפיקודיו, האחרון שב אל הרכב המעוכב, החזיר את התעודות לבעליהן ואישר לנהג להמשיך בנסיעה.

הנוהל לא חס על בעלי מכוניות פרטיות וגם לא על בעלי תושבות ירושלמית שלרכביהם לוחיות רישוי צהובות. במקרים אלו הופקעה המכונית מבעליה, ולא רק התעודות, אלא גם פנים הרכב עבר בדיקה מקיפה.