עופר - יידוי אבנים, זיכוי

צופות: 
תמר גולדשמיד, איה קניוק, ניצה אמינוב (מדווחת)
25/05/2014
|
בוקר

 

בית המשפט הצבאי לערעורים

בפני כב' המשנה לנשיא: סא"ל צבי לקח

המערערת: התביעה הצבאית

(באמצעות סרן אשר סילבר)

סנגור: עו"ד נרי רמתי

 

המשיבים: פואד אבראהים אסמאעיל אלנואג'עה ת.ז. - 910568732

              מחמד חליל סלאמה נואג'עה ת.ז. - 852780311

              עמראן אסמאעיל סלאמה נואג'עה ת.ז. - 938138534

 

התביעה הצבאית מערערת על זיכוי שלושת המשיבים. על השתלשלות העניינים אפשר לקרוא בכתבתו של חיים לוינסון בעיתון "הארץ" מיום 2.1.2014 תחת הכותרת תקדים: בית משפט צבאי בעופר זיכה פלסטינים כי הופלו לעומת מתנחל.

"בית המשפט הצבאי בעופר זיכה, בפעם הראשונה, שלושה פלסטינים שנאשמו ביידוי אבנים על מתנחל – משום שהמשטרה לא העמידה לדין את המתנחל, שיידה אף הוא אבנים אירוע. השופט ציין כי לא ניתן להצדיק אפליה כזו.

 

האירוע התרחש בינואר 2011 בסמוך לסוסיה שבדרום הר חברון. על פי סרטון שצילם מתנדב "בצלם" שנכח באירוע, באו למקום אילן וילנדה מהמאחז מצפה יאיר ושלושה מבני משפחת נוואג'עה מסוסיה הפלסטינית. בשלב מסוים יידה וילנדה אבן לעבר הפלסטינים ובמקום החלה קטטה. המשטרה עצרה את שלושת הפלסטינים והתביעה הצבאית העמידה אותם לדין – אך וילנדה לא הואשם. עו"ד נרי רמתי ביקש לזכות הנאשמים בטענת הגנה מן הצדק. בית המשפט הצבאי הכיר בעבר בטענה זו, אך מעולם לא זוכה פלסטיני מכיוון שיהודי שעשה עבירה מקבילה לא הועמד לדין. השופט הצבאי, רס"ן מאיר ויגיסר, החליט לזכות את הנאשמים".

עד כאן הרקע לדיון.

 

התובע פותח בעדכון: "בסוף השבוע שעבר, אנו התעדכנו על ידי תביעות [המשטרה] ש"י, כי התיק הנוגע לחשד של התקיפה בעניינו של אילן וילנדה, נסגר סופית מחוסר ראיות. התובע מנסה להתמודד עם הטענה של עו"ד רמתי כי הייתה כאן אכיפה בררנית. עו"ד רמתי מוסיף:ברור שהיום, 3 שנים לאחר האירוע יהיה קשה לקבל הרשעה. הבעיה היא שהאירוע לא נחקר. האירוע לא נחקר עד ההחלטה של בית המשפט קמא לזכות. אז הופיעה פעולת החקירה הראשונה. פה האכיפה הבררנית. האכיפה הבררנית היא בעובדה שאם יש מתלוננים בשני הצדדים, האמינו רק לצד אחד. הבעיה היא לא רק בתוצאה הסופית. אני טוען כי הבעיה היא לאורך כל התהליך.

כצופה שאינה משפטנית, הרושם שקיבלתי מטיעוניו המאוד ממושכים של התובע, היה של התפתלויות והסברים מאוד בלתי משכנעים למה לא נפתחה חקירה בעניינו של אותו אילן וילנדה. נאמר למשל משפט כדלהלן: יכולה להיות סתירה בין המציאות לבין הקביעה המשפטית... להאמין או לא להאמין, יש לגורמי החקירה רק מה שמוסרים לה.

ואני מהרהרת לי האם גם בחקירות של פלסטינים יש לגורמי החקירה רק מה שמוסרים לה ומנסה לא לחשוב על איך מוסרים לה....

השופט לא נתן את החלטתו. עו"ד רמתי ביקש להגביל בזמן את תשובת התביעה.

הוחלט שתשובת התביעה תינתן לאחר שבוע.

 

בחיפושי ברשת אחר חומר רקע לדיון נתקלתי בלא מעט אזכורים לאותו אילן וילנדה שעליו ועל שכמותו כבר נתן ישעיהו ליבוביץ הגדרה מאוד מדויקת.