עופר - שחרור בערבות, יידוי אבנים

צופות: 
נורה אורלוב (מדווחת)
18/05/2014
|
אחה"צ

 

ביהמ"ש הצבאי לערעורים

 

השופט: אל"מ נתנאל בנישו [נשיא ביהמ"ש הצבאי]

התביעה: סרן אשר סילבר

סנגורו של העורר: עו"ד נרי רמתי

 

העורר: מוראד מחמוד אלשיח עבד אלקאדר שתיוי, ת.ז. 901094292

בן 41, אב ל 4 ילדים ותושב הכפר קדום. עובד כאחראי ליחסי ציבור במשרד החינוך הפלסטיני.

נכחו בדיון: אשתו של העצור, אחיו, 2 מתנדבות ארגון 'המלווים האקומניים', מפגין ישראלי אחד, נציג מהאיחוד האירופי ואני.

 

מוראד שתיוי נעצר, יחד עם חמישה תושבי הכפר נוספים, באחת ההפגנות השבועיות שמתקיימות בכפר כנגד חסימת הכביש מקדום לשכם, וזאת עקב התרחבות ההתנחלות הסמוכה קדומים.

 

ב 12.5.14 התקיים בביהמ"ש הצבאי בסאלם דיון על הארכת מעצר של העצורים עד תום ההליכים ע"פ בקשת התביעה. הסנגור ביקש חלופת מעצר.

[ר' דוח על הדיון].

משבקשתו לא נענתה, הגיש ערר, וחמישה עצורים שוחררו בערבות, אך לא מוראד שתיוי.

 

היום הגיש הסנגור בשמו של מוראד ערר על קביעת ביהמ"ש קמא להחזיקו במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

 

טיעוני הסנגור כנגד מעצרו של מרשו:

האישומים מבוססים על עדויות של שני מפלילים מפוקפקים, שעל אחד מהם ניתן לומר בוודאות שהוא שקרן. נטען על ידם שמוראד קורא לצעירים להשתתף בהפגנות, ושהוא עצמו מיידה אבנים בהפגנות.

כמו כן מעלה הסנגור את נושא הרישיון שיש לבקש להפגנות/תהלוכות בעלות אופי מדיני [ורישיונות כאלה הרי לא ניתנים לתושבי השטחים הכבושים]. במקרה הזה, טוען רמתי, מדובר במחאה כנגד חסימת הכביש המונעת מהתושבים לרעות את עדריהם. כאן הנושא "המדיני" לא רלוונטי, כך שאי אפשר לדבר על עבירה של השתתפות בהפגנה בלי רישיון.

ועוד, הוסיף הסנגור, מדובר פה באדם מכובד בלי עבר פלילי. הוא ביקש חלופת מעצר, גם אם מדובר בחלופה כבדה מבחינת דמי הערבות.

 

התובע, לעומת זאת, טען שהתביעה סומכת על שני המפלילים. שוב ושוב חזר על קביעתו שפה מדובר ב"דמות מרכזית ודומיננטית" בהפגנות הללו – "הוא הרוח החיה"... "ביהמ"ש קבע שעצם העובדה שהוא נמצא ונשאר בהפגנה שבמהלכה נזרקו אבנים לעבר כוחות הביטחון, זה אכן קושר את העורר לזריקות האלו וניתן ללמוד מכך מסוכנות [של העורר]".

ועוד: לדעתו הפגנות אלה כבר מזמן לא עניין מקומי. הן חוזרות על עצמן כל שבוע בצורה אלימה כבר זמן רב – ומדובר בעניין מדיני.

(ר' פרוטוקול מצורף).

 

כבוד השופט שאל את התובע כמה שאלות נוקבות ובו בזמן התייחס לסנגור בצורה נינוחה ומחויכת. בל נתבלבל ממראית העין – כך נראה אמנם דיון הוגן. אלא שכעבור כמה ימים הגיעה החלטת השופט הלא מנומקת שהערר נדחה.

אין זה מפתיע כלל. המאבק העממי בכפרים הפלסטינים תקוע למערכת הצבאית כמו עצם בגרון, והיא אינה בוחלת באמצעים לדכא ולחסל אותו. בראש ובראשונה היא מחפשת לנטרל את "הדמויות המרכזיות", כפי שלמדנו כבר מעונשים כבדים שהוטלו על דמויות מרכזיות מבלעין ומנבי סאלח.

 

נודע לנו גם שהתביעה מתכוונת להגיש ערר כנגד שחרורם בערבות של חמשת המפגינים האחרים שהזכרנו למעלה.