עופר - שחרור בערבות, יידוי אבנים

צופות: 
איה קניוק וניצה אמינוב (מדווחת)
18/05/2014
|
בוקר

 

שופט: סא"ל חנן רובינשטיין

תובע: קמ"ש דניאל דמביץ

סנגור: עו"ד מונזר אבו אחמד

 

עלי מחמוד עבד אלרחמאן צאפי,  ת.ז.860145820

עלי צאפי, ממחנה הפליטים ג'לזון, כבר נמצא 20 יום בכלא באשמת זריקת אבנים. הדיון הוא על בקשה לשחרור בערבות.

התובע מדבר על מסוכנות ועל כך שעלי היה חלק מקבוצה שזרקה אבנים ובלשון משפטית הוא מסביר כיברגע שיש קבוצה הרי זו מכפלת המסוכנות! אלא שכמו בפעמים כה רבות הפרטים שמתבררים מציגים תמונה שונה – האירוע כולו קרה לפני 5 חודשים (ואיך הגיעו אליו עכשיו לאלוהי המפלילים פתרונים נ.א.). השופט מסכם ואומר כי אמנם יידוי האבנים היה לעבר ג'יפ צבאי, אולם לא ברור מאיזה מרחק זה נעשה ובהחלט ידוע שהאבן לא פגעה בג'יפ.

פרט לאימרת הנאשם במשטרה אין עדות ראיה נוספת.

ושוב אני תוהה ביני לבי עצמי איך עלי, שעובד בבניין וכמכונאי (וכאן נזרקה הערה מצד התובע לעורך הדין – נו, אז תיתן לו לתקן את הרכב שלך) נעצר באשמת זריקת אבנים לפני 5 חודשים ומה גרם לו להודות במשטרה.

השופט מסכים לשחרור בתנאים הבאים: ערבות בסך 5000 ₪, הנאשם יחתום על התחייבות עצמית בסך 3000 ₪, והאח, שהיה באולם, יחתום על התחייבות בסך 3000 ₪.

הדיון הבא ביום 9.6.14

 

היו עוד כמה דיונים בעניינם של שב"חיםinfo-icon – לגבי האחד כבר הייתה החלטה בשבוע שעבר, אבל לא הודיעו וכבר הופקדו 500 ₪. אשת אחיו של העצור ירושלמית מעיסאוויה ויש לה תעודת זהות כחולה ומוכנה לחתום על ערבות, החוקר המשטרתי מתנגד, והשופט מאשר 4 שיחות טלפון על מנת לוודא שלדיון הבא תתייצב אשת האח כדי שבית המשפט יוכל להתרשם ממנה.

שב"ח נוסף מודיע שהוא מתנגד לייצוג של עו"ד עבדאללה מראם, והוא רוצה ייצוג ממועדון האסיר. הנוהל הוא שהמשפחה פונה למועדון האסיר, אבל העצור מודיע שהוא חי לבד באזור יריחו ואין לו משפחה. ניתנה הארכת מעצר עד למחרת לבירור עם מועדון האסיר לגבי ייצוג.

ועוד דיון בעניינו של שב"ח נוסף שהיה לו אישור עד לחודשיים האחרונים, ואז מישהו מכר לו היתר כניסה מזויף. לפני 4 ימים נולד לו ילד. אושר שחרור בערבות.

 

דיון חריג היה בעניינו של פלסטיני מעזרייה שהואשם באלימות נגד אשתו. יש לכך הוכחות וצילומי החבלות על האשה. התובע היה חוקר משטרה, ואני משערת שהוא ממשטרת מעלה אדומים. האשה גרה בוואדי ג'וז, מכאן שהיא בעלת תעודת זהות כחולה.

עו"ד מונזר אבו אחמד (שלא היה עורך הדין של הנאשם) אמר שאשה בעלת תעודת זהות כחולה יכולה להתלונן בכל מקום בארץ ואחר כך זה מועבר לתחנת המשטרה על פי האזור.

לשאלתי למה המשטרה הפלסטינית שאמורה להיות לה שליטה אזרחית בשטח B(עזרייה היא בשטח B) לא הייתה מעורבת, והוא אמר לי שלשוטרים הפלסטינים אסור לחקור ישראלים - והנה מגיע דיון אזרחי מובהק לבית משפט צבאי.

החלטת השופט הייתה תשלום ערבות בסך 2000 ₪ וצו הרחקה מאשתו וילדיו למשך 30 יום עד למרחק של 500 מ' ממקום מגוריה של האשה בוואדי ג'וז.

 

הבקשה  הבאה לחלופת מעצר הייתה בעניינו של נאשם בסחר בנשק ובהחזקת נשק. התובע מסביר כי במבצע צבאי לאיתור כלי נשק נמצאו אצל העציר רובה דו קני (שזה בעצם רובה ציד נ.א.), 18 כדורים וגם סכין יפנית!

הופעתו המאוד מרשימה של עו"ד מחמד שדפאן הייתה בערבית. הוא הסביר מיד מדוע יש למחוק את הסעיף הראשון שעסק בסחר בנשק – לא היו דברים מעולם. לגבי סעיף ההחזקה הוא אומר שהעצור מודה – אכן לפני 4 שנים הוא רכש את רובה הציד תמורת 5000 ₪ לשם הגנה על הלול והרפת שיש לו. מעולם לא עשה שימוש בנשק, וגם לו היה מגיע גנב, ברור לו שהוא היה יורה באוויר.

העציר בן 22 ובעוד כמה ימים, ב-23.5 הוא מתחתן ועורך הדין מציג לשופט הזמנה לחתונה. המשפחה חיה בדורא. באולם נכחו גם אביו ודודו של העציר. האב קם ומסביר בעברית טובה שהוא סוחר.

השופט מאשר את בקשת השחרור בתנאים הבאים:

7500 ₪ הפקדה כספית. שני ערבים צד ג' בסך של 5000 ₪ כל אחד – הערבים יהיו אביו ודודו של העציר.

בסוף הדיון מסביר השופט לאב, בנעימות רבה, כי גם לו, השופט, היה נשק אישי, ובגלל שלא השתמש בו החזיר אותו לרשויות, מפני שרישיון עולה כסף וחבל על הכסף.

ושוב אנו נתקלות בפער המאוד גדול בין מה שקורה בבית המשפט ובין ההיכרות של השופטים והתובעים לגבי מה שקורה בשטח – האב מסביר לי, בהמשך לדברי השופט, כי דורא נמצאת בשטח Cו"מי בדיוק הוא חושב שייתן לנו רישיון לנשק, אפילו אם זה רק לשמירה על רכושנו?