ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן

צופות: 
רותי ת (מצלמת), ורה מ (מדווחת)
27/05/2015
|
אחה"צ

מחסום שקד - טורה  15:00

יום של חום לוהט, משהו כמו 39 מעלות צלסיוס ע"פ מד הטמפ' במכונית.

אין בא ואין הולך.

הלכלוך והעזובה מקבלים את פנינו, מכולת-האשפה בכניסה עולה על גדותיה ולא בפעם הראשונה, אך בחמסין הכבד היא מהווה סכנה בריאותית ואפילו להתלקחות. ניגשנו לחיילים כדי לנסות ולברר מה הסיבה ולבקש לפתור את הבעיה. החיילים הנחמדים, חייל וחיילת, אמרו שלא הם האחראים על פינוי הזבל מצד החיצוני של המחסום. תהינו מי, כי המחסום הינו צהלי, באמת מי?! הבטיחו לפנות לרס"פ. תוך כדי שיחה, כשהתבקשנו להציג את עצמנו, מתברר שהחיילים לא מכירים את הארגון, לא את פעילותו וגם לא את סוגיית הכיבוש בגינה קיימים המחסומים. לצערנו, הבורות הייתה כה עמוקה שכמעט היה קשה להאמין למשמע אוזנינו.

בצאתנו ראינו שתי מכוניות חוזרות אל מרחב התפרinfo-icon.

 

מחסום מבוא דותן- יעבד  15:35

בדרך חוצים את מחסום ברטעה, החניון מלא מלא, נראה כמעט בקומותים באור הבוהק של שמש לוהטת.

ושדות, חלקות חלקות של טבק מוריק וחיטה צהובה לרגע מחזיר שוב את המחשבה אל הצער והכאב שבמצב שמסרב להשתנות. אנו בדרך למחסום. הג'יפ הצבאי בדרך, מכוניות מעטות. 

במחסום יש חיילים, לפחות שניים, רק במגדל השמירה למעלה, לא במעבר. מכוניות הלוך ושוב, עוברות ללא בדיקה. אחד החיילים ירד אלינו, שאל על זהותנו. הציע מיםinfo-icon, היה מנומס ואפילו מעודכן על הארגון ומהות שטחי A,B,C.

 

מחסום ריחן - ברטעה 16:00

החזרה למחסום ריחן- ברטעה, כמו היציאה ליעבד עברה ללא שום בעיה.

תנועת החוזרים הביתה אחרי יום קשה של עבודה הייתה בינונית, מעט איטית מהרגיל, אולי בגלל החום שהגיע ל 41 מעלות.

נכנסנו לשרוול עד הכניסה. עבדו 3 עמדות (מתוך 4) אבל הזיהוי היה מהיר וכמעט לא נוצרו תורים.

שמנו לב שמגיני הספוג על מוטות הקרוסלה בחלקם נפלו וחלקם איבדו את צורתם כך שבטח לא יכולים לשמש כמונע מכות. תיקון הפגם רצוי שיתבצע לפני תקרית אפשרית או פציעה.

משפט אחד נזרק לעברנו, בייאוש שקט, "מתי יפסיקו לעכב אותנו אפילו בחזרה מהעבודה?" התשובה ידועה. הזמן והדרך לא.

יש תלונה על טמפרטורת המים לשתייה מהקולר – לא קרים בכלל. בטח מפריע בחום כזה. רק אז בדקנו וראינו את המצב הרעוע של הקולר: חלוד, מלא אבנית ועובש.

 

16:35

 

בשרוול בדרך החוצה עלתה מחשבה שאלה – האם יש אפשרות לתרגם את הדוחות, לפחות חלק מהם, לערבית?

דעת שתינו הייתה שזה יכול רק להביא תועלת לכל הצדדים ואפילו לשפר הרגשה של הפלסטינים, לפחות של אלה שעוברים במחסומים מדי יום. האפשר להרים כזה פרויקט?