שיח' סעד, א-טור, ג'אבל מוכאבר

כללי:  יום לאחר פיגוע הדריסה/תאונה בא-טור: 3 שוטרי מג"ב נפצעו, הנהג הדורס נורה למוות.

שיח' סעד

כל מי שביקר בשכונה בתקופה האחרונה חש בכעס המבעבע של התושבים, הסובלים מחסימת רחובות ונוכחות מוגברת של כוחות הביטחון בשכונה. נוכחות זו בולטת במיוחד בשעות הבוקר והצהריים, עת התלמידים בדרכם אל מוסדות החינוך הרבים ברחוב הראשי של השכונה. בעוד שהעילה הרשמית לנוכחות אנשי הביטחון היא מניעת יידוי אבנים על אוטובוסים של תיירים, אנשי השכונה, בעיקר ההורים וצוותי החינוך, רואים בה התגרות מכוונת. במרבית שעות היום, אך בעיקר בשעות הבוקר, הרחוב הראשי פקוק. ניידות מג"ב או משטרה רבות אשר חונות וחוסמות את הכביש, בואכה בית החולים מוקסד, מהוות הפרעה של ממש.

6:30 שיח' סעד

בדרכנו למחסום נסענו לג'אבל מוכאבר, שם גרה משפחתו של מי שביצע את הדריסה אתמול. הרחובות נראו כלאחר קרב: אבנים מושלכות, סימנים לצמיגים שהובערו ומכולות אשפה הפוכות.

במחסום: אנשים אמנם עוברים במבנה החדש, אך בדיקת המסמכים נעשית עדיין בבודקה שמחוץ למבנה. זרם דליל של אנשים עבר, לא נתקלנו בבעיות מיוחדות. מספר התלמידים העוברים את המחסום ירד משמעותית.

א-טור

התפלאנו מאוד שבגן העירוני הקטן שליד מוקסד לא עמדו שוטרי מג"ב כדרכם בתקופה האחרונה. דווקא היום לאחר הפיגוע בלטה היעדרותם. אך במהרה נמצא פתרון לתעלומה, שהרי ארוחת הבוקר דוחה את שמירת הביטחון. באמצע הכביש הראשי, ליד בית החולים והתיכון לבנים, עמדו 3 ניידות של משמר הגבול וסביבן הסתובבו מג"בניקים רבים. בקבוקים ומזון החליפו ידיים, ורק לאחר מכן התפנו להסתובב ברחוב, מי ברכב ומי ברגל.

ליד תיכון הבנים עמדו כמה אנשי צוות מסורים שדאגו להרחיק את הצעירים ממגע כלשהו עם המג"בניקים.

מנהל בית הספר שטח לפנינו את רחשי ליבו עד כמה הוא מתוסכל ממה שקרה אתמול, מה שרק ירחיק את האפשרות להשגת שלום. הוא היה המום מכך שהנהג הדורס עשה את מעשהו על אף היותו אדם מסודר, נשוי ואב לילדים, בעל עבודה מכובדת. באותה מידה היה מתוסכל מכך שעל אף ההבטחות שניתנו לו, בכל בוקר השוטרים נעמדים מול בית ספרו, וסיפר עד כמה אנשיו מנסים למנוע חיכוכים מיותרים (מה שאנחנו אכן רואות במן עינינו).