כפר יתמא

צופות: 
דבורקה ודליה (מדווחת)
11/05/2015
|
בוקר

דו"ח מביקור בכפר יתמא. (קרוב לצמת תפוח)    

מפגש עם נשים, סיור בקצה הכפר ששטחו גובל עם התנחלות רחלים, ובתיו סובלים מהתנכלויות רבות ותכופות מהמתנחלים.

הגענו כמתוכנן ב 10.30

הפגישה עם נשים בבלדיה של הכפר נקבעה בביקור קודם של נעמי, הגר ונטלי, במענה ליוזמתה של א. רכזת מועדון הנשים. 

נכנסנו לבלדיה ומצאנו שמחכות לנו באולם הגדול 35 נשים, בגילאי 30 – 50.
ראשת המועדון  ארגנה את הפגישה בנעימות וביעילות רבה.
הנשים שלחו אלינו מבטים של חיבה ושמחה.

 

קשה היה להבין מאין נובעת האהבה הזאת. נדים הסביר לי שהן כמהות למפגש עם "מישהו" מהעולם החיצון. היות והן אינן יכולות לצאת לעולם – הנה העולם מגיע אליהן. זה לא קורה כל יום...

אבל היה בזה יותר. כמה נשים זרקו מלים בעברית. הפריחו נשיקות באויר.
והעיקר – מעוניינות מאד לארגן חוגים בנושאים שונים: אנגלית, סריגה, חריזה, אולי יוגה. וכן מבקשות עזרה במכירת מוצרים שיש להן מן המוכן.

 סיכמנו שנירית בביקור מיוחד תציג בפניהן אפשרות למכור מוצרים דרך האינטרנט, ובשבועות הבאים נתחיל בלימוד אנגלית, ועבודות יד על פי מה שבחרו.
אנחנו מצידנו נשתדל ללמוד ולשפר את הידע המועט שלנו בערבית. קשה לתאר את ההד שהיה במפגש לנסיונות שלנו להשתמש במעט הערבית שלנו. 

הפרידה הייתה "מבטיחה", להמשך פעילות משותפת של לימוד ושל כיף.

בסיום המפגש הכללי נשארו כ-5 נשים שביקשו לדבר איתנו על הסבל שנגרם להן מהצקות מתנחלי רחלים.

יחד איתן המשכנו בסיור בכפר.

אחת הנשים לקחה אותנו לביתה שבקצה הכפר. שם ראינו מול חצרה את התנחלות רחלים הנמצאת על גבעה. בראש הגבעה מגדל צפייה שממנו משקיפים באופן קבוע על הכפר ובעיקר על בתיו האחרונים.

מתברר שאדמות המשפחה נמצאות בין ביתה לבין ההתנחלות. כאשר בני הבית הולכים לאדמותיהם מיד מופיעים המתנחלים ומכים בהם. בפעם האחרונה הם שברו את הגדר סביב הבית הפלסטיני, נכנסו לחצר והיכו את תושביו.

הם הגישו תלונה למת"ק הפלסטיני, וכמובן לא קבלו שם מענה.

שאלו אותנו אם לדעתנו יש טעם בהגשת תלונה. ענינו שיש טעם, וחשוב שהתלונות תירשמנה ויהיה להן תיעוד.

עזבנו את המקום בהחלטה להמשיך את הקשר הן בלימודים והן בסיקור המאורעות הקשים שפוקדים אותם.

המשכנו בסיור קצר על הכביש העובר בין הכפרים קבלאן, טלפית וקריות הקרובה להתנחלות עלי.