קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
וירג'יניה ס. עינה פ. (מדווחת); תרגום: נעמי גל
14/04/2015
|
בוקר

סופו של המעבר ההומניטרי?

כשהגענו למחסום ב-5:00 לפנות בוקר אנשים שזה עתה הגיעו נכנסו דרך אחד מתוך שלושה "כלובים" ועמדו בתור לפני חמש עמדות בידוק פתוחות, יוצרים תורים ארוכים בכניסות לעמדות אבל בלי לחץ. המעבר זרם, הודות לעובדה שהחייל ב"אקווריום" ישן, וכך זה נמשך עד 5:20, או אז הוא התעורר וסגר את הקרוסלה בקצה הכלוב. עד מהרה הוא שב ופתח אותה, והתיר, בנדיבותו, לאנשים לעבור דרכה. אבל זה הסתיים ב 5:30, כאשר התורים הארוכים נמשכו אל מעבר לשניים מתוך שלוש הכלובים, והחייל (בשל סיבות לא ידועות) פתח את הקרוסלה רק באחד מהם.

מאחר ולא הצלחנו ליצור עמו קשר התקשרנו למת"ק כדי לבקש מהחייל התורן להתקשר לחייל באקווריום ולבקש ממנו לפתוח את שתי הקרוסלות. אבל נתקלנו באיש צעיר שהיה עוין ומרושע ואמר לנו למעשה שזה לא ענייננו וטרק את הטלפון. (לפני כן ביקשנו וקיבלנו את שמו, למרות שנדמה לנו שזו הגרסה הישראלית לג'ון סמית, דהיינו פלוני אלמוני. אנחנו נגיש תלונה על התנהגותו הבלתי נסבלת) שמנו לב שלא היו אנשים בתור בכלוב השלישי – זה שהקרוסלה שלו גרמה לבעיות בעבר – אולי מפני שלמודי ניסיון הם חששו שהיא שוב תגרום לבעיות.

מיד אחרי 5:30 הגיע שוטר והתחיל לנהל את פתיחת הקרוסלות. אז התחילה זרימה סדירה, כך ששני הכלובים התרוקנו עד 6:30. נראה לנו שהכניסה החופשית של האנשים לעמדות הבידוק בין 5:00 ל- 5:30 בערך תרמה רבות למצב.

מאידך גיסא, המעבר ההומניטרי לא נפתח כלל בבוקר הזה, אם כי לפרקים היה תור של אנשים לפניו. בשעה 6:15 התקשרנו למת"ק כדי לבקש שהחייל או הקצין האחראי למעבר ההומניטרי יישלח החוצה אבל נאמר לנו, על ידי אותו חייל חסר מידות שענה מוקדם יותר, שנציג המחסום נמצא במחסום ושנדבר אתו/ה. כאשר הסברנו שזו בדיוק הבעיה – אף אחד לא הגיע לפתוח את השער – הוא חזר ואמר שהנציג נמצא/ת במקום. כשביקשתי לדבר עם מפקדו, השיחה הסתיימה. התקשרנו למוקד ההומניטרי כדי להסביר את המצב ונאמר לנו בנימוס, על ידי החייל התורן, שכל מה שהוא יכול לעשות עבורנו זה להעביר אותנו לקו של המחסום בקלנדיה, הקו שבו נתקלנו פעמיים בקיר אטום. (ולאור הנסיבות, תהינו, לשם מה בכלל קיים מוקד הומניטריinfo-icon?) ניסינו למשוך את תשומת לבו של השוטר שהיה ספון בקאווריום כדי לבקש את עזרתו על מנת להוציא את חייל המחסום כדי שיפתח את השער. אבל הוא לא הסכים לצאת מהאקווריום כדי לדבר אתנו, ולא יכולנו לשמוע את תשובתו. כאשר הגיעה שוטרת בסביבות 6:20 ביקשנו את עזרתה להביא את החייל שאחראי למעבר ההומניטרי. היא ענתה: "הוא בדרך". הזמן חלף ואיש לא הגיע, ואיש הביטחון יצא, שאלנו אותו על חייל המחסום, הרי מתפקידו להגן על החייל כשהוא פותח את השער ההומניטרי – אבל הוא לא רצה לדבר אתנו.

בשלב זה קבוצה של נשים שעמדה בתור לפני השער פשוט ויתרה והצטרפה לתורים לפני הכלובים. רצינו מאד לדבר עם חייל המחסום כדי לעזור לאדם שנדחה מוקדם יותר באחת מעמדות הבידוק. תוקפו של אישור איחוד המשפחות שלו פג יום קודם, והוא קיבל אישור לבקר את משפחתו בנצרת ולהגיע לפגישה רפואית שם הבוקר. אבל האישור החדש ציין שהוא יכול לעבור בין ה- 15/4/15 עד ה- 25/4/15 והיום ה-14 באפריל. הכרטיס המגנטי שלו הראה שהוא בן 60, כך שבהתאם למדיניות האחרונה, הוא לא זקוק לאישור כדי להיכנס לישראל, והוא ידע זאת. ולמרות זאת, הוא נדחה.

כאשר למרות הטלפונים הנשנים ומאמצינו, לא הופיע אף חייל, האיש מיוזמתו ביקש עזרה מהשוטרת. היא בתורה התקשרה לחייל כדי שיגיע למחסום לטפל בעניין. כאשר החייל הופיע סוף-סוף, התקיימו התייעצויות נמרצות לגבי פתירת הבעיה הרצינית – אפשר לחשוב שהאיש המסכן, שעבר לא מכבר ניתוח לב פתוח, הוא גלגולו של אוסמה בן-לאדן – לבסוף הציעו לו שלא יראה את אישורו החדש בעמדת הבידוק, אלא פשוט יראה את הכרטיס שמוכיח שהוא בן 60, מה שיאפשר לו לעבור. אם זה לא יעבוד הוא יוכל לחזור לשוטרת ולקוות לטוב. שאלנו בנוכחותה את קצין המחסום מדוע לא הגיע אף אחד לפתוח את המעבר ההומניטרי הבוקר. היא אמרה לנו בקוצר רוח שלא היה צורך לפתוח את המעבר ההומניטרי כי לא היה היום "לחץ". "אתן רואות מישהו שעומד שם?" הפטירה, כשהיא מצביעה על השער. אמרנו לה שהיו שם אנשים מספר פעמים מוקדם יותר, שפשוט ויתרו – ואז היא הפנתה לנו את גבה והלכה. אז שוב נשאלת השאלה: האם יש מדיניות כלשהי לגבי פתיחת המעבר ההומניטרי, בעיקר כשמדובר בהקלה על מעברן של נשים? ואם יש, האם ניתן לקבל הוכחה בכתב של המדיניות כדי שנוכל להשתמש בה במחסומים כשצריך?

אנחנו לא יכולות שלא לתהות האם יש מדיניות חדשה במת"ק (או לפחות בעוטף ירושלים) להתנהל בצורה מתקילה במחסום קלנדיה. למשל, בפגישה שהתקיימה לאחרונה בין ארגונים לזכויות האדם עם, בין השאר, קציני מת"קinfo-icon, נאמר לנו שבמחסום קלנדיה ושועפט חייל או קצין יהיו במקום כדי לפתוח את המעבר ההומניטרי מ-5 בבוקר. אבל אחד החיילים עמם שוחחנו על המדיניות החדשה בקלנדיה אמר שהוא לא שמע על זה מעולם, ואכן לא ראינו מעולם חייל או קצין שהגיע לפני 6:00 או 6:15. יתרה מזו, הבוקר איש לא יצא כלל, ולא ניתן הסבר לאף אחד מהאנשים שעמדו לפני השער, כך שהם עמדו ובזבזו את זמנם לשווא. וכאשר התקשרנו כדי לברר שיקרו ודחו אותנו.

אז אנחנו תוהות: האם זה קיצו של המעבר ההומניטרי? האם האנשים שזכאים לעבור דרכו יאלצו ללמוד לחיות עם הגחמות של ישראלים עוינים האמורים לענות על צרכיהם אבל במקום זה מתעללים בהם?