ג'וריש

צופות: 
הדס ושוש רשמה שוש
06/04/2015
|
אחה"צ

 

יצאנו הדס ושוש מראש העין בשעה 2:00 בצומת זעתרה בשעה 2:30 עמדו חיילים של משמר הגבול. גם בדרך חזרה בשעה 5:30 היו בצומת חיילי משמר הגבול וגם ג׳יפ צבאי. 

בכיכר אריאל נראו שלושה חיילי מגב. פועלים פלסטיניים המתינו להסעה הביתה. בצומת חארס חנה ג׳יפ צבאי. 

נפגשנו ב-3:00 עם כיתת הבנות. התחלנו ביוגה, הפעם בהנחיית ס. וללא מורה; התרגול היה מצוין, כולנו נהנינו. 

בין שיעור היוגה לשיעור האנגלית קיימנו הפסקה בה התכבדנו במצות, קפה וחרוסת

 מעשי ידיה של הדס. הבנות אהבו מאוד את הכיבוד, במיוחד את החרוסת. התחלנו בשיחה קצרה כדלקמן:  

 

Last week we talked about Passover and about Moses. Moses was a hero for the Jewish people. According to the Bible he took them out of Egypt where they were slaves. In the history of many nations there is a hero who was sent by God to save his people. Moses (Musa) is a prophet for Muslims as well. He is buried in Nebi Musa in the desert close to Jericho. 

What do you know about him?

What other stories would you like to tell?

 

Nebi Musa

 

בלב השיעור הייתה פעילות מוסיקלית עם הדס. היא שרה כמה אריות, אחת מהן של Mimiמ-La Boehmeואת השיר Let My People Go. הבנות למדו בהצלחה ובהתלהבות גדולה את מילות השיר ואת המנגינה וביקשו מהדס הדרן. 

 

1.      When Israel was in Egypt’s land,

Let my people go!

Oppressed so hard they could not stand,

Let my people go!

o    Refrain:

Go down, Moses,

Way down in Egypt’s land;

Tell old Pharaoh

To let my people go!

2.      No more shall they in bondage toil,

Let My people go!

Let them come out with Egypt’s spoil,

Let My people go!

3.      Oh, let us all from bondage flee,

Let My people go!

And let us all in Christ be free,

Let my people go!

4.      You need not always weep and mourn,

LetMy people go!

And wear these slavery chains forlorn,

Let my people go!

5.      Your foes shall not before you stand,

Let My people go!

And you’ll possess fair Canaan’s land,

Let My people go!

 

בעקבות דיון במילותיו של השיר הנצחי והיפיפה נגענו בנושאים אקטואליים כגון הדיכוי והצורך בשחרור, בכלל זה של האוכלוסייה הפלסטינית.

יצאנו הביתה ב5:20 לאחר שביקרנו בביתה של ס. קיבלנו  ירקות במתנה ושוחחנו עם אביה ואמה.  

  

רציתי להוסיף, שהיה זה שיעור מעצים במיוחד עבור הבנות ועבורנו, בגלל מילות השיר. גם הילדות הביישניות ביותר, או אלו שלא רוצות להשתתף בד"כ בשיעור בקריאת טקסטים, בקשו לשיר. הן מאוד התחברו למילים Let my people goשמבטאות את הדיכוי שלהן, ואם היה בכוחנו למצוא דרך לעזור להן לבטא את הכאב והתסכול, כך אנו חשות שיש חשיבות בלתי רגילה במפגשים הללו. הבנות הלכו הביתה במצב רוח מאוד מרומם.

אני מבחינתי, הייתי ברקיע השביעי שהן אהבו את הקפה שהבאתי בתרמוס, שקלע לטעם שלהן. שמחתי מאוד שהן אהבו את החרוסת. מנהג הכנסת האורחים של התרבות הערבית הוכנס גם לשיעורנו. אנו מארחות אותן במטעמים ובקפה מהתרבות שלנו, ויש נערות שמביאות את יבולן מהגינה שלהן, ובכך אנו נהנות מדיאלוג מפרה של רשמים של החלפת תרבויות.