קלנדיה
לא היו הרבה אנשים במחסום קלנדיה אחה"צ. מוכר הממתקים דיווח שלא היו אירועים מיוחדים במשך היום. שני מעברים היו פעילים עם קומץ אנשים בכל אחד ואמרו לנו שהמת"ק נסגר בשעה 4. אבל מה לעשות וגבר צעיר ועצבני אמר שהוא מוכרח להיכנס למת"ק שם מחכה לו אישורי כניסה לירושלים עבור בנו בן ה-12 שהוזמן להתיצב בבי"ח אוגוסטה ויקטוריה לאחר שאובחן אצלו דימום בבטן, ועבורו ואשתו כמלווים. כבר היה אחרי 4 והילד הוזמן ליום ג' בבוקר. האב אמר שהוא ניגש למת"ק הפלשתיני ישר עם קבלת הניירות מביה"ח, יום קודם, ושבמת"ק הפלשתיני נאמר לו שהאישורים יחכו לו בקלנדיה אחה"צ. הוא בא לאסוף אותם ביום א' אחה"צ ונאמר לו שרק ביום ב' בבוקר, וביום ב' בבוקר אמרו לו ביום ב' אחה"צ. כך הורץ האיש המסכן והחרד לשלום בנו הלוך חזור עד שפגש אותנו. בחמ"ל אמרו לנו שאין איש כבר במת"ק, אז חנה טלפנה לחנה ברג ואני נעמדתי בתור במעבר 4 כדי לדבר עם החיילים באקוואריום. החיילים אמרו שהם מוכנים להכניס את האיש אבל רק כאשר יגמרו לטפל בתור של 5-6 שהמתינו להיכנס לירושלים. לא הדאיג אותם כלל שאחרוני המשרתים במת"ק יוכלו לעזוב עד אז. אבל חנה ברג דברה עם האנשים הנכונים וכעבור כמה זמן הוכנס האיש לסככת ההמתנה ויחד אתו בחורה שהגיעה גם היא לקבל אישור. הסככה הייתה ריקה, וכמוה גם משרדי המת"ק (הצצנו דרך החלונות), אבל כנראה שהיו נוכחים אי שם בפנים כי פתאום יצא חייל ולקח את תעודות הזהות של שני הממתינים לאישורים ושוב נעלם. בקיצור, כעבור חצי שעה הבחורה קבלה את האישור שלה אבל לאבא נאמר שעליו להתייצב שוב ביום ג' בבוקר כדי לקבל את האישורים שביקש.
דברנו אתו הבוקר. הוא אמנם קיבל את האישורים אבל נאלץ להמתין בתורים הארוכים. הילד הגיע לבית החולים אחרי 12 בצהריים לתור שהוזמן ב-9 בבוקר.