גוכיה, זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות)

צופות: 
ליאורה א., רינה צ.(כותבת)
14/04/2015
|
בוקר

* שער גוכיה עומד בשום מקום ומוביל לשום מקום ואף פעם לא נפתח

* בח'אלת מקחול מתאוששים מההריסות האחרונות (עד להריסות הבאות?)

* גנבי צאן משתוללים בבקעה ולא מבדילים בין כבשים יהודיות לפלסטיניות. המשטרה - כן
* מתברר שישראלים יכולים לעבור במחסום תיאסיר! (בתנאים מסוימים)

* מדוע הוכרזה צפון הבקעה כולה כשטח אש (קטלני)?

 

צומת תפוח/מחסום זעתרה 9.45
רכב משטרה עומד בצומת לכיוון ירושלים. לא ברור מה עשו שם. עוד רכב של משטרת התנועה הגיע, דיברו ביניהם ואחר כך עזבו שניהם את הצומת. שאלנו ונענינו כי זו "פעולה שגרתית". שמנו לב שבזמן האחרון תמיד עומדים שני שוטרי מג"ב בטרמפיאדה של המתנחלים לכיוון ירושלים. לא ראינו אותם עוצרים רכבים פלסטינים (אנחנו עוצרות שם לזמן קצר) ולא ברור אם תפקידם לאבטח את המתנחלים המחכים לטרמפ.
 

מחסום חמרה 10.20-  בשעה זו התנועה מעטה.

שער גוכיה -  זה השער שעומד בשומקום באמצע שדות בור שוממים ומפריד בין בדואים שגרים ממזרחה לו לאלה שממערב, וממנו נמשכים תעלה ותל עפר (במקביל לכביש) עד מחסום חמרה. למה נחפרה התעלה והוקם השער? לא ברור. אולי רק כדי להוסיף ולמרר את חיי הפלסטינים המתגוררים משני צידי השער? ואולי הוא מסמל את ההפרדה בין הגדה לבין הבקעה (שתישאר בידינו לנצח נצחים)? עד לפני כשנתיים היו אמורים לפתוח אותו 3 פעמים בשבוע לזמן קצר בבוקר ואחרי הצהריים. עכשיו  הצמחייה שמכסה את השביל אליו מוכיחה שהוא לא נפתח במשך חודשים אחדים לפחות.
אבל גם במקום שמקימים גדרות וחסמים החיים נמשכים והאנשים מוצאים דרכים לעקוף את המחסום.

 

ביקור בח'אלת מקחול –בקרנו את משפחת א'. לאט לאט מתאוששים מהרס האהלים וסככות הצאן בעזרת תרומות של ארגונים הומניטריים (כולל חברות מחסוםWATCH). ר' הנמצאת בחודש האחרון להריונה, קיבלה את פנינו. בפעם האחרונה סיפרה שיש חשש להמשך ההיריון אבל היום הרגיעה אותנו שהכל בסדר.

מחסום תיאסיר  12.40
הפעם התעמקנו בכל הסעיפים בשלט האדום בכניסה למחסום וגילינו שהמעבר במחסום זה אינו אסור לישראלים (בניגוד למחסום חמרה, למשל). לשאלתנו החיילים אמרו שפלסטינים ישראלים יכולים לעבור ברכבם הישראלי. לא מוסלמים, כמונו למשל, צריכים להצטייד באישור מת"קinfo-icon.

משאית ריקה עומדת במחסום. החיילים מספרים שלפני כ-10 ימים נעצרה ועליה 60 כבשים שנגנבו מהתנחלות רותם. חלק מהכבשים מתו. אחר כך ידידינו הבדואים הרחיבו את הסיפור: המשאית נתפסה באמצע הלילה בצומת חמאם אל מליח, שם ארבה להם המשטרה. נתפס רק הנהג ושאר הגנבים הצליחו לברוח. הם סיפרו שבזמן האחרון פוקדת מכת גנבות של עדרי צאן של הפלסטינים באזור. נגנבו כבשים גם בטובאס ובברדלה. הכבשים שלהם לא נמצאו.

בביקור במשפחת ד' סיפרו לנו שבכפר ברדלה התחילו לבנות מסגד ללא רישיון בנייה. למה ללא רישיון? זה ברור מאליו. הכפר נמצא בשטח סי , כלומר בשליטה ישראלית מלאה, ושם לא מאשרים שום תכניות בנייה לפלסטינים, אלא רק ליהודים בהתנחלויות. כך שמי שבכל זאת רוצה לבנות חייב לעבור על החוק. בא המינהל האזרחי (שתפקידו, בין השאר, לדאוג לרווחת התושבים) והפסיק את הבנייה והחרים את הבולדוזר של הקבלן. האם זה חוקי להחרים את הבולדוזר, כלומר להעניש את הקבלן לפני שהיה משפט? ידידינו אומרים שהצבא יכול לעשות מה שהוא רוצה כי אין פה שום חוק שיגביל אותו.

כידוע, בכל רחבי הבקעה מוצבים לצידי הכבישים  עמודי בטון ועליהם כתוב "שטח אש. הכניסה אסורה". בדרך כלל הם מוצבים בשבילי הגישה למאהלי הבדואים. אף פעם לא בכניסה להתנחלות. אנחנו זוכרות את היום (לפני 3-4 שנים) שבו הוצבו העמודים הללו. היום שמענו סיפור מעניין מדוע הוצבו העמודים: לפני כמה שנים תבע ילד פלסטיני מהבקעה את מדינת ישראל ודרש פיצוי על כך שנפצע מפצצת נפל שצה"ל משאיר בשטח אחרי האימונים. הפרקליט בשם המדינה טען שהרי השטח כולו שטח אש ולכן  ברור שיש נפלים בשטח והילד הוזהר. ביקש השופט לבקר בשטח ולא מצא שום רמז לכך שזה שטח אש. ומאז העמודים  משמשים כיסוי תחת לכל תביעה אפשרית בעניין זה.

א פרופו, את הנפלים ה"חיים" שצה"ל משאיר (מאות רבות ) מאתרת עמותה בינלאומית שמקורה באירלנד. היא מדווחת לצה"ל שצריך לבוא ולנטרל אותם (הצבא לא יתיר לשום גוף זר לפוצץ אותם). אלא שהתקציב שהצבא מעביר לעניין זה מועט מדי וכך השטח זרוע מאות פצצות חיותinfo-icon ותחמושת מסוגים שונים בכל שטחי צפון הבקעה. בכל שנה נהרגים 3-4 אנשים בממוצע מהנפלים האלה. כולם פלסטינים, רובם רועים או ילדים.