עזון עתמה, קירה

 

קירה הגענו ב- 10.00

תוך זמן קצר הגיעה קבוצת הנשים ויהודית עסקה איתן בלימוד סריגה. שתיים מהנשים הביאו את זאטוטיהן למפגש.

חלק מהנשים רצו ללמוד לסרוג וחלק ישבו בצד ופטפטו עם האחרות. מאוחר יותר הגיעה א. שהראתה מיומנות מרשימה בסריגה.

אשה אחרת הוציאה בגאווה מתוך שקית שמיכה וורודה יפייפיה וסיפרה לנו שסבא שלה סרג אותה.

במקביל אני ניצלתי את הזמן להדגים לנשים שיטת עיסוי לצוואר ולקרקפת. הייתה היענות והתלהבות.

האווירה בקבוצות הייתה נעימה ולבבית, הנשים סיפרו שהן נוהגות להפגש בחברותא גם אצל אחת מהן בתורנות.

הודענו לקבוצה שמהשבוע הבא תגיע למפגשים גם חברתנו שרה לאימוני יוגה. בפגישה קודמת הן ביקשו מאיתנו לעזור להן להמשיך בפעילות גופנית. 

 

מחסום עזון עתמה. עלינו על כביש 5, עברנו את שער שומרון ופנינו אל השער החקלאי הקרוב לאורנית.  בחלק הצפוני נראו חקלאים פלסטינים עובדים בשדה זעתר.

הגענו אל השער ב 12.15, כאשר ידענו שהמחסום אמור להפתח ב 12.30. תחת עץ כעשרים מטר משם,  ישבו שני גברים ושני ילדים כבני עשר. לפנים חנתה מכונית,  שבה ישבה והמתינה גם אישה פלסטינית.

ב-12.30 טרם נראה הג'יפ של המשטרה הצבאית שאמור לפתוח את השער.

ב12.40 הופיע ג'יפ צבאי. קצין בדרגת סרן יצא ממנו ופנה באדיבות אל הפלסטינים. כשאמרו לו שהם מחכים כעשר דקות, הוא התקשר אל האחראים על פתיחת השער ונסע, אך כעבור עשר דקות חזר. 

 ניגשנו אליו, וכששאל הצגנו את עצמנו כחברות מחסוםווטש והוא התנצל על האיחור, ושוב ניסה להתקשר לאחראים על פתיחת המחסום. 

רק ב13:08 הופיע סוף סוף ג'יפ המשטרה הצבאית לפתוח את המחסום. מעבר לשער לכיוון של עזון עתמה והתנחלות שערי תקווה, חיכו ארבעה רכבים פרטיים, טנדר וטרקטור, חמור רתום לעגלה וכעשרים אזרחים פלסטינים, ביניהן נראו שלוש נשים.

עזבנו את המחסום ב13.20.