סילואן, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, א-טור

נוכחות מג"ב ומשטרה מסיבית בכל ירושלים המזרחית מול בתי הספר, בפינות הרחוב; האם יש צורך בכל כך הרבה חיילים  וחגור שלוף בשעת בוקר שקטה של יום לימודים ומסחר רגיל? ואולי התגבורת שהוזרמה לעיר לפני חודשיים מחפשת תעסוקה?  

7:00  שיח' סעד

המחסום עדיין פועל במתכונת הישנה – עוברים דרך הקרוסלות מחוץ למבנה ובודקים תעודות בבודקה למטה. בעיות חשמל בהקמה, טוענים החיילים במשמרת. הכול רגוע, אנשים עוברים בלי הטרדות מיותרות, ואנחנו משוחחות עם נערים בתיכון המחכים להסעה. פתאום מגיע ג'יפ ממוגן  והאווירה מתקשחת מיד. מסלקים את הנערים ממקומם, מגדרים עוד יותר את המחסום ומסתכלים עלינו במבטים עוינים. למישהו הפריעה כאן השלווה היחסית ומיהר לטעון אותה בפחד ובאיום. למה?

הדרך האמריקאית, סילוואן וואדי ג'וז

בסילואן הרבה מאוד ניידות מג"ב, חלק מהחיילים עומדים בפינת הרחוב עם נשק שלוף. כשאנו עוצרות לצלם, פונה אלינו בחור צעיר ומספר שהחיילים עומדים תמיד מול בית הספר במעלה הסמטה של שכונת הבוסתן, בודקים, שואלים, גורמים לבעיות. יש שם בחורות שהולכות לבית ספר והשכונה מוטרדת מהמצב. מבקשים שנבוא לראות מדי פעם מה קורה שם.

8:30  א-טור

גם כאן יש לפחות 3 קבוצות חיילים וניידות בחלק הרחוב שבין הצומת העולה מואדי ג'וז לצומת התנחלות הר הזיתים. הגענו מאוחר והילדים כבר בבתי הספר, כך שלא ראינו חיכוכים ובדיקות, אבל ברור שכל הנוכחות הגדולה הזאת תוביל  לצרות במוקדם או במאוחר. נכון שפסחא-פסח בפתח, אבל לא חכם יותר לשמור על ציר הצליינות באופן מוצנע ולא מתריס כל כך, ואם יהיו צרות וזריקות אבנים לטפל בהן בהתאם?

מעבר הזיתים

המון מיניבוסים ריקים ממתינים לעוברים מעזרייה. אנחנו משוחחות עם כמה מהנהגים, אחד מהם סטודנט לשעבר באוניברסיטה העברית שלא מצא עבודה אחרת. המחסום שקט לאללה, ובצד השני מחכים נהגי ההסעות לעזרייה ולדרום הגדה. מתאוננים על השירותים הסגורים. אנחנו עונות שחיבלו בהם כשנפתחו, והם מספרים שילדים מהשכונה מפרקים חלקים, לא העוברים והשבים. מציעים שייפתחו בהשגחה שלהם רק בשעות הבוקר כשהפועלים מגיעים ואחה"צ כשהם חוזרים. הם הציעו זאת למפקד המחסום, ומבקשים שגם אנחנו נפעל לכך.