זעתרה (צומת תפוח), חבלה, חווארה, עזון, עזון עתמה

צופות: 
נורית פופר, שושי ענבר מצלמת, פיצי שטיינר מדווחת.
31/03/2015
|
אחה"צ

נסיעה ברכב פרטי.

12.45 במשתלה של ע. התבשרנו שהשער ייפתח באחת ורבע. ע. מספר ששינו את השעות ולא הודיעו. בערב שלפני כן סגרו החיילים את השער מוקדם יותר, על פי הלו"ז החדש, והיו אנשים שלא הספיקו להיכנס. ע. התקשר למת"ק הפלסטיני, דיווח, צעק על החיילים. הקצינה שמעה, לדברי ע. חששה שדיווח עליה, לכן פתחה את השער.  ע. מציין שבניגוד למקרה זה, "יש חיילים ש"ממש התאהבנו בהם".

להלן שעות הפתיחה המעודכנות של מחסום חבלה:

בוקר:  06.20-07.45

צהריים:  13.15-14.15

ערב:  17.50-18.30

13.15 מחסום חבלה.

השער נפתח באיחור של 12 דקות. לשאלתנו למה האיחור, עונה אחד החיילים: "אל תפני אלי, אני לא מחויב לענות לך ". הפעם בודקים תעודות זהות פעמיים- גם החיילים ליד השער וגם ב"קופסת הבטון". מדובר על פלסטינים שחוזרים לביתם. לפני שעזבנו את המתחם, יצאה אחרינו אחת החיילות ואמרה שלא אכפת לה שאנחנו "עומדות בשטח צבאי", אבל שלא נצלם. נדיבות שכזאת!

13.30 מחסום אליהו.

הכניסה למחסום, זו שבדרך כלל פתוחה ואיש לא מסתכל על הנכנסים, מאוישת הפעם על ידי משטרה צבאית. עצרו שם שני פלסטינים, והתכונה רבה. לא ברור מדוע לא מפנים אותם הצידה. בהמשך חונה מימין אמבולנס פלסטיני.

13.45 עזון.

בכניסה אין נוכחות צבאית, כבר נוכחנו בזה מספר פעמים. מביאים לידידנו ז. בגדים לחנותו. אוכלים ארוחת שווארמה טובה במסעדה בעזון. הבעלים ידידותיים, האוכל טעים, טרי וזול.

14.40 ביקור בפארק השעשועים בפאתי עזון.

השער לפארק פתוח באופן מפתיע, הזדמנות לראות אותו פעם מבפנים. כ. פוגש אותנו בכניסה, הוא פסיכולוג במקצועו,  שקיבל מהבלדייה של עזון זיכיון להפעיל את המקום. הוא מתכנן לנקות את הברכות הקטנות, אלה של הילדים, ולהפעיל אותן בקיץ. מראה לנו איפה היו הברכות הגדולות שנהרסו על ידי הצבא ביום הפתיחה. אין להן אפילו זכר. רק חול.

המקום רחב ידיים, מוזנח מאוד, אבל בעל פוטנציאל אדיר. יש פינות חמד, מיועדות לחמולות, שתבואנה לנפוש. המקום יושב על צלע הגבעה, ונושבת שם רוח נעימה. גם בקיץ, לדברי כ. לפני היציאה כ. מבקש מספר טלפון אליו יוכל לפנות אם הצבא יעשה בעיות. נתנו לו את זה של פתחיה, בתקווה שלא יצטרך להשתמש בו. הבטחנו לבוא שנית לקראת הקיץ, אחרי השיפוץ.

15.00 ביציאה מעזון שלושה חיילים ללא רכב.

15.30 חווארה.

קראנו על ההפגנה לרגל יום האדמה שהתקיימה שם יום קודם. באנו למקום של הכנאפה, לשמוע מהאנשים על האירועים. הבחורים בחנות לא נראו נרעשים במיוחד, למרות שספרו שהצבא הכריח אותם לסגור את המקום, וגם הראו לנו קטע וידיאו, בו נראים החיילים מכים את הנערים, בעוד אלה מכניסים את הכיסאות מבחוץ לתוך החנות...

אחד העובדים מספר שהשתחרר השבוע מהכלא, אחרי 19 חודשים של מאסר, וגם שם הכו אותו. הוא מראה לנו (בגאווה?)  את מסמך השחרור.  בכלא למד מחשבים, עכשיו הוא לומד באוניברסיטת נג'ארה. מה יעשה אחר כך? איפה יעבוד?

15.30 מחסום תפוח.

פעילות רבה. רכב של משטרה צבאית. עצרו שלושה פלסטינים, העמידו אותם עם הפנים לגדר, ובדקו בקפדנות את הרכב.

בכניסה למרדה חונה ג'יפ צבאי.

16.10 שער עזון עטמה החדש. (6130).

פלסטיני רוכב אופניים מתקרב את השער הסגור. אחר כך מגיע עוד אחד, וגם טרקטור.

השער סגור. זהו שער ברזל עשוי מיקשה אחת, שחוסם כל אפשרות לגלות מה מאחוריו. רכב צבאי משורין מגיע אל השער. הפלסטיני אומר לנו שהשער אמור להיפתח בחמש, והוא יצטרך לחכות שעה עד שיוכל לחזור הביתה. הוא חושש שהחיילים יצעקו עליו, אבל הם מסיעים  את השער על המסילה שלו, ומתברר להפתעת כולם, שאפשר להיכנס. השער הסגור- פתוח!

בצד הפנימי של השער יושבים תשעה (!!!) חיילים בצל, ואי אפשר לדעת על קיומם מהצד שלנו. גם החיילים ברכב מתפלאים שלא היה אף חייל בצד הכניסה. אין עמדת בידוק ואין בכלל שילוט.

החומה החדשה מפלצתית. ים של כסף נשפך שם כדי לכלוא מאחוריה כפר שלם .

17.00 הביתה.