עופר - יידוי אבנים, חקירת עד

צופות: 
מיכל (אורחת), חוה הלוי, ניצה אמינוב (מדווחת)
26/01/2014
|
אחה"צ

 

המשך דיון הוכחות וחקירת עדים ממשפטו של עבדאללה עמירה עליו דיווחתי  מיום 19.1.14.

 

שופטת: רס"ן אתי אדר

תובע: סגן נתנאל יעקב– חי

סנגור: עו"ד נרי רמתי

 

נאשם: עבדאללה אסעד אבד אללה עמירה,  ת.ז. 853405652 - תיק 5940/13

 

העדה הראשונה היא סגן (במיל') ליטל גמניאל שבתאריך 1.3.13 שמשה כעוזרת קצין מודיעין והייתה אחראית על החמ"ל.

מהחקירה עולה כי הליך הפקת דוח האירועים הוא פשוט ביותר – חייל מדווח מהשטח, ואחר כך נכתב דוח שמופץ הלאה. בשבוע הקודם העיד קצין המודיעין שהיה אחראי וסיפר נסים ונפלאות על יומן אירועים דיגיטלי, הפצה ואימותים, אך בסופו של דבר תארה העדה את ההליך הפשוט.

עד התביעה הבא היה רס"ר עומרי עווידה שהוא חוקר משטרת ישראל. הוא היה ראש הצוות המשטרתי במגרש הרוסים וחקר את האחים התאומים אחמד צרור ועבדאל רחמאן צרור. הסנגור מאמת אותו עם האימרות המשטרתיות, עם הסתירות בעדויות ועם ההנחה הכמעט וודאית שהאימרה המשטרתית נגבית כשבפני החוקר מצויים הזכ"דים מחקירת השב"כ. התשובות לחלק גדול משאלות הסנגור הן "לא זוכר".

דוגמא מהפרוטוקול:

ש: כראש החקירות באותה תקופה במשטרה, אם שני העדים אומרים "יש לנו נשק שיורה רימוני גז ואנחנו נשמח להסגיר לך אותו" האם זה לא כראש החוקרים אומר וואלה בוא נלך ונתפוס את הנשק?

ת: אני לא מנהל הסגרות ויציאות לשטח. זה בידי חוקרי השב"כ יחד עם הצבא. אני יכול להמליץ להם. אני לא יודע מה היה בתיק הזה.

ש: ראיתית, אתה כחוקר משטרה, לא כדאי שיהיה לך את האובייקט שייתן תמיכה לעדות?

ת: אם הם דיברו על הכלי או על מה שאמרת ועלה בעדות והם אמרו שהם מוכנים להסגיר אותו, בטח שראיתית זה יחזק את התיק. יכול להיות משיקולים של ביטחון של הכוח הצבאי אולי היו שיקולים לוותר על זה..."

ש: אם לא אתה יזמת את ההשלמה הזו, מי יזם אותה?

ת. מהשב"כ.

 

העד הבא הוא חאדר מוצטפא, חוקר משטרה זה 10 שנים.

גם חאדר מוצטפא אינו זוכר פרטים רבים מהחקירה, על אף שהסנגור מזכיר כי לא עבר כל כך הרבה זמן. ובכל זאת, חקירת שני אחים התאומים היא קצת חריגה.

אחרי שאלות רבות של הסנגור והתפתלויות של העד, בכל זאת מתברר שוב ושוב כי החקירות המשטרתיות נעשות כשלמול החוקר יש הזכ"דים מהשב"כ והאימרה המשטרתית נלקחת רק לצורך הכנת התיק לבית המשפט.

ושוב כמה פנינים מתוך הפרוטוקול:

ש: אומר עצור אחד גם בחקירה שלך וגם בשב"כ, מפנה לגיליון האימרה, שגבית ביום 21.3.13....הוא מספר על אירוע שקרה ביום 27.12.12 מוסר תאריך מדויק, ומספר על אירוע שהוא זרק עם אחרים אבנים ובקת"בים על ג'יפים של הצבא ומג"ב, ושהג'יפ נדלק ואחר כך נכבה, וששני פלסטינים נפצעו. כל זה הוא מספר. שאלתי היא האם אמרת הנה, יש לנו אדם שמוסר תאריך ספציפי, בוא נבדוק אם היה אירוע כזה בו נדלקו ג'יפים, נורו יריות מנשק. עשית איזה פעולה כדי לברר אם האירוע התרחש?............

ש: אז אני אומר לך שאין אירוע כזה ביומן, וזה דבר שקל היה לבדיוק. האם לא היה ראוי לבוא לאחמד שוב ולהגיד שאין אף אחד בעולם שמכיר את הסיפור הזה .....

ש: אומר לך על האירוע הזה אחמד "פעם אחרונה בו יידינו אבנים היה ביום 27.12.12. אבל קודם הוא מספר על אירועים מפברואר וממרץ של שנת 2013. איך זה מסתדר?

 

בקיצור, לי – צופה ללא כל ידע משפטי – עולה בברור כי סיפורי ההפללות שבעקבותיהם מואשם עבדאללה עמירה הם עורבא פרח. הסנגור מבקש לקבל את האימרות אותן גבו שני העדים האחרונים, לזמן את האחראי על החקירה המשטרתית, ובמקרה שזה היה איש שב"כ, אז שיזמנו את איש השב"כ ואת הזכ"דים על שני האחים. אם אכן חומר הראיות שהסנגור מבקש יועבר אליו, אולי בכל זאת הדברים יובהרו מעט.

התיק נקבע לפרשת הגנה ליום 12.2.14 בשעה 13.30