קלנדיה

צופות: 
יערה רפיח וגילי קוגלר
02/04/2015
|
בוקר

5:00 – הגענו ונדהמנו לראות עמדה אחת בלבד פתוחה ותור שמגיע עד מגרש החניה.

ואשר לעמדה הפתוחה – כשנכנסנו רגלית למחסום, יכולנו לראות 2 חיילות, אחת נראית ישנה מול מסך השיקוף, והשניה בודקת את האנשים, בלי הרבה מרץ. 

 

עד 5:30 התור כמובן לא זז – כאמור 2 חיילות על מאות אנשים.

מזל שעדיין מוקדם – האנשים עדיין לא מאחרים לעבודה אז יחסית רגוע. אבל יש דריכות, ההתפרצות קרבה.

 

 5:10 – התקשרנו למת"ק. החייל הקשיב ואמר בלקוניות שיבדוק. בין השאר אנו שואלות למה זה ככה, שרק תור אחד עובד. אין הסברים.

הממתינים בתורים מספרים בינתיים שאתמול היה מצויין. לפני יומיים היה זוועה! – רק 2 עמדות היו פתוחות, ובשלב מסוים הפסיקו לגמרי את המעבר ללא הסבר. רבים חיכו עד 9:00, ובשלב מסוים הלכו הביתה.

 

5:30 – שמחה רבה – כל העמדות נפתחות. הללויה. מיד התור מתקצר משמעותית, כמעט לתחילת המכלאות, ומאז – זרם חופשי.

יש לציין שיחסית לא היו הרבה אנשים במעבר בגלל ערב החג למחרת. מפעלי העוף לא עובדים. מעניין מה היה קורה אם כן היו עובדים, או אולי חסכו בכ"א בגלל שציפו לפחות אנשים?

 

7:00 - עזבנו.

 

חג שמח.