קלנדיה
הגענו לקלנדיה קצת לפני 4 אחה"צ. שמנו לב למספר רב של מאבטחים אזרחיים שהיו פזורים במקומות שונים בכניסה הדרומית. שאלנו צמד חיילים מה הסיבה לנוכחות המאבטחים ונעננו שאין סיבה מיוחדת, כאילו המצב רגיל למרות שנראה שחלו שינויים. היה פקק גדול בכניסת הרכבים מדרום, אז חנינו בצד הירושלמי של המחסום ונכנסנו ברגל. מצאנו שלושה מעברים פעילים עם תורים קצרים בכל אחד.
ליד הקרוסלה במעבר 5 מצאנו סבתא עם נכד בן 4, שניהם מעזה. הילד היה בטיפול/אבחון בבי"ח מוקאסד עד ה-29 למרץ והשניים קבלו תסריך לחזור לעזה בתאריך זה. אבל בבית החולים אמרו להם ללכת להתייעץ עם רופא בבי"ח בשכם, ולכן נשארו יום נוסף בגדה. כשהתיצבו במחסום קלנדיה ב-30.3 החיילים במעבר החרימו לסבתא את התסריך ואמרו לה שהיא צריכה להוציא היתר חדש. האישה המסכנה לא ידעה מה לעשות. היא כבר הייתה באפיסת כוחות מריצות אחרי הנכד הפעלתני ולא ידעה איפה תעביר עם הנכד את הלילה עד שתתיצב שוב למחרת בבוקר. ניסינו לגייס כוחות לעזרתה ובאמת אחרי כ-20 דקות הופיעו מתוך המת"ק שני חיילים ודברו אתה אבל לא פתרו את בעייתה. הם אמרו לה ש"אין תיאום" ולכן לא תוכל לקבל היתר נסיעה לעזה בו ביום אלא תצטרך לבלות עוד לילה בגדה. בקשנו מחנה ברג לנסות לפתור את הפלונטר והיא ניסתה. אבל אז בחור מקומי הגיע ואמר שסידר את עניין הלינה והאוכל והסבתא עם הנכד הלכו אחריו. אנו תקווה שהיא הצליחה לצאת לדרכה היום.