ג'מאעין, זיתא, כפל חארת', עוריף, עינאבוס, קירה

9:00 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין. 

אנו נוסעים על כביש 5 מזרחה. פקק ענק נראה בכיוון ההפוך. ראשיתו מול הכפר קאסם והוא מתמשך עד מחסום השומרון. מחסום משטרתי הוא כפי הנראה הסיבה לכך. לכל אורך הדרך מוצבים שלטי "נמאס להתנצל" של מחנה בנט. גם שלטי "יחד"של אלי ישי ושל הליכוד זוכים לייצוג. 

בשעת בוקר זו הכפרים לאורך הדרך – כיפ'ל חארת' וקירה עדיין רדומים. החנויות סגורות, אנשים ספורים נראים ברחובות..לעומת זאת, כביש  היציאה מזייתא חסום. תושבים מקומיים מפעילים מערבל בטון גדול כדי לצקת תשתית לביתם החדש. מראה משמח. נאדים אינו משתהה, וממשיך  בנסיעה בדרך חלופית. אנו עוברים בתוך הכפרים ג'מעין ועינבוס. החיים  מתנהלים שם  כסדרם. החנויות פתוחות, תנועת מכוניות ערה ותושבים ברחובות. לכל אורך מסלול נסיעתנו לא נתקלנו בנוכחות צבאית.

10:00  הגענו לעוריף בעקבות ידיעה על התנפלות מתנחלי יצהר על בית הספר של הכפר. התהליך כבר מוכר: המתנחלים יורדים בשביל המוביל אל הכפר, זורקים אבנים על בית הספר. בעקבותיהם מופיעים חיילים, וכדי "להגן" על המתנחלים הם מתחילים בירי גז על התלמידים. הפעם לא היו נפגעים. 

בבית המועצה אנחנו פוגשים בשלושה חברי המועצה, אשה ושני גברים, אחד מהם פעיל "בצלם". הם מספרים לנו על התנכלות  חדשה מצד מתנחלי יצהר. ביום הקודם לבואנו הם הציבו 6 קרוואנים, עדיין לא מאויישים, על שטח אדמה השייך לכפר. .אנשי הכפר הגישו תלונה למת"ק הפלסטיני על הפלישה לאדמתם, וגם הודיעו על ההתרחשות באתר שלהם. (חידוש המאפשר קשר ישיר ומהיר בין תושבי הכפר ובין כפרי הסביבה. אבל, לבני שיחנו אין אשליות. לדבריהם, השב"כ כבר עלה על האתר).

כפי שוודאי זכור לכולנו, מתנחלי יצהר תקפו לפני מספר חודשים חיילי מילואים שהגיעו אל ההתנחלות. לא פעם הם גם נקבו צמיגים של כלי רכב צבאיים, ביניהם כאלה שהיו שייכים לקצינים בכירים שהגיעו כדי להידבר אתם. עתה, מסתבר , הגיעו המתנחלים והצבא לשלום בית: יד רוחצת יד.  הצבא משתף פעולה עם המתנחלים בגזל אדמות הכפר: לדברי חברי המועצה השתלטות יצהר על אדמות הכפר מתבצעת ישירות בעזרת הצבא אשר מכריז על אדמות הכפר כעל שטח צבאי סגור ובכך נמנעת מבעלי הקרקע גישה לאדמתם. עד מהרה עובר "השטח הצבאי" לידי מתנחלי יצהר. 

התנכלות מסוג אחר  שהתבצעה ישירות ע"י הצבא ארעה באוקטובר האחרון. מאז 1994 יש לכפר רשת חשמל. אך כיום,לאחר למעלה מעשרים שנה  כמות החשמל כבר אינה מספקת, ויש צורך להגדילה..לאחר משא ומתן מתמשך עם שלטונות הכיבוש זכה  הכפר לאישור  המאפשר את הגדלת כמות החשמל. באוקטובר הגיעו חיילים, שברו את מנעול מתקן החשמל והרכיבו מנעול חדש. בתגובה,  אנשי הכפר שברו את המנעול "הצבאי" .  העונש לא אחר לבוא: :, כבר למעלה מארבעה חודשים שחשבון החשמל של הכפר ,שנקבע רק על פי הערכה,  זינק והוא גבוה עתה ב-60.000 ש"ח לחודש בהשוואה לעלות החשמל בעבר. 

 אבל המתנחלים אינם סומכים רק על הצבא. שיעשה את מלאכתם: פרט לתקיפות ספורדיות, תקיפות המתנחלים מתרחשות עונתית, בחודשים אפריל - מאי. בעונה זו החיטה כבר יבשה וקל להעלותה באש. (כמו שהטיח מתנחל מרושע באחד מאנשי הכפר: "אתה זורע - ואני אקצור"). בעונה זו נבחנים תלמידי בית הספר בבחינות הבגרות. תקיפות המתנחלים על בית הספר נועדו למנוע את קיום הבחינות, ובכך לפגוע קשות בחיים העתידיים של התלמידים. 

ב-2013 הצתת השדות לוותה באלימות פיזית קשה:: מתנחל מיצהר תקף ילד, כבל אותו וירה בו .ליד הילד המתבוסס בדמו  הוא הניח סכין, "הוכחה"   שהוא ירה בילד כאקט של התגוננות: .. למרבה המזל, הילד נשאר בחיים. הוא טופל במשך חודשיים בבי"ח בירדן, אך נשאר צולע. 

קצרה היריעה להכיל את ההתעללות היום-יומית של מתנחלי יצהר באנשי הכפר. ואיפה המשטרה הממוקמת ביצהר?

"הם נמצאים שם כדי שהמתנחלים לא יתקפו חיילים. תקיפות של פלסטינים לא מעניינות אותם", אומרים לנו אנשי המועצה. 

ביציאה אנו עוברים ליד בית הספר. שביל נמתח מראש ההר, מיקום ההתנחלות יצהר ומוביל היישר  לבית הספר. את שביל הרשע מסמנים , לכל אורכו,  עצי זית כרותים  ושרופים.

12:00 חזרה לראש העין..