ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל

03.45 - 05.35  ארתאח/שער אפרים משמרת שחר

הרחבה שמחוץ  לחצר שאליה יוצאים ממתקן הבדיקה היתה ריקה לגמרי כשהגענו. חנינו לאורך הגדר שליד הסככה החדשה. הסככה מצויה לערך מול יציאה זו, היא גדולה מאוד ויש בה ספסלים לאורך הקירות וספסל חוצה באמצעה.  לצדה מצוי מגרש חנייה בהכנה.

מסלולי הכניסה החדשים למתקן הבדיקה.

כפי שנכתב כבר, יש מערכת  מסלולים חדשה במקום המסלול הצר, המגודר מאוד, הצפוף והמפותל שהוביל  מן הצד הפלסטיני אל קרוסלות הכניסה למתקן הבדיקה.  הגברים נכנסים אליו מן הצד שאיננו יכולות לראות, ושם הם מנותבים לשלושה מסלולים מופרדים לגמרי במחיצות  שקופות למחצה בגובה של כשני מטר . המסלולים הללו מובילים אל מרחב לא גדול שממנו עוברים בקרוסלות אל אותה חצר שהיתה שם מזה זמן רב, ושבה מתגודדים האנשים בתור כדי להכנס  באותו פתח יחיד עצמו למתקן הבדיקה.

כל החלק החדש של המסלולים מקורה ומואר בנורות פלורסנט רבות.

הנשים נכנסות אל המסלול שלהן (שהוא הקרוב ביותר אל הכביש הפנימי של המחסום)  דרך מתקן מכשולים שמבנהו יוסבר מייד. המסלול שלהן מופרד גם הוא מזה של הגברים, המצרני לו, במחיצה דומה. נתיב מכשולים כזה יש גם בתוך ראשיתו של כל אחד ממסלולי הגברים וכן בחלק האחרון של מסלולים אלה לפני הקרוסלות המובילות אל חצר ההתגודדות של הכניסה למתקן.   גם בסיומו של ממסלול הנשים יש  מתקן מכשולים כזה.

הנשים יוצאות אל חצר ההתגודדות בתור נבדל לצד התור המעובה יותר של הגברים, אבל כולם נכנסים באותו פתח יחיד אל מתקן הבדיקה.

מתקן המכשולים-ראו שרטוט מצורף של אחד הפועלים  וגם צילום מצורף: בנוי ממסגרות מתכות דו שלביות  המוצבות לסירוגין בצד ימין ובצד שמאל של המסלול. גובהן בערך עד מתחת לחזה של אדם בגובה ממוצע. הן מתירות מעבר ברוחב לא גדול. יוצא שהן מאלצות את כל ההולך במסלול לזגזג את הליכתו כדי לעבור בנתיב.  אנו מניחות שמטרתו של מתקן המכשולים להאט מאוד את הכניסה למסלולים ואת היציאה מהם. אפשר בלא קושי לדמות איך במצבים של לחץ וצפיפות אנשים נדחפים אל המסגרות הללו  ונפגעים קשה, בעיקר בברכיהם ובצלעותיהם. אחד אנשים עמו דיברנו הגדיר זאת ”דרך לעזים“.

מסלולי הכניסה למתקן במחסום ארתאח. מסגרות מתכות דו שלביות במסלול הנשים. הן מוצבות לסירוגין כך שנותר רק מרחב צר מאוד למעבר. יוצא שהן מאלצות את כל ההולך במסלול לזגזג את הליכתו כדי לעבור בנתיב

קצב יציאה

המחסום נפתח ב -03.47

אנשים אמרו לנו שהמעבר היום היה מהיר בסה”כ. במדידת זמן שלנו: מייד לאחר פתיחת המחסום  המעבר מן הכניסה לפתח מתקן הבדיקה ועד היציאה בקרוסלות בצד השני כ -10 דקות.  הקצב הואט לאחר מכן. בשעה ארבע וחצי היתה הפסקת יציאה של כ-4 דקות. מעבר כזה נמשך בין השעות ארבע וחצי לחמש וחצי כ-14-15 דקות.  אנשים ספרו לנו שתכופות העיכוב אינו במסלול הכניסה אלא במתקן הבדיקה עצמו, שבו מפעילים רק שלושה מתוך ארבעת חדרי הבדיקה, שבהם בודקים את החבילות והשקיות של האנשים, ולעתים את בגדיהם העליונים. לא כל עמדות בדיקת המסמכים פועלות במשך כל המשמרת. ממש בבוקר, למשל, פעלו קודם רק שלוש ואח”כ רק ארבע עמדות כאלו.

אחד האנשים אמר לנו בפיכחון כי מה שהמסלולים החדשים הצליחו לעשות היא להסיג אחורה את הצפיפות והדוחק מן הכניסה אל מתקן הבדיקה למרחק מה ממנה.

חצר ההמתנה הוותיקה

כל השביל מן היציאה מן המתקן וכמעט עד לחצר  המתרחבת שרוי ממש בעלטה, הבולטת עוד יותר לאחר חגיגת האורות במסלול החיצוני החדש.  בשל בית המידות הלבן ההולך ונבנה מעבר לגדר גבוהה של פח מגולוון, כל האזור הזה צומצם והוצר, וגם מתקן בתי השימוש הוזז קרוב מאוד ליציאה ממתקן הבדיקה, ממש על השביל.

נסיעה מן המחסום למקומות העבודה

כיוון שאין מגרש חנייה מתפקד, הרי  כל המוניות ושאר כלי הרכב שבאים לאסוף את הפועלים מצטופפים בפיסה קטנה של הכביש. הערבוב הקשה בין הולכי רגל וכלי רכב צפופים העומדים בכל הכיוונים ובכל הזוויות האפשריות עלול להוליך גם לאסון.

אולי בשל מזג האוויר, שלא היה גשום, ראינו פועלים רבים  פוסעים לכיוון הכביש   הראשי (הליכה לא מבוטלת).   שלא כמו במחסום אייל, אין שום תחבורה ציבורית מוסדרת ממחסום ארתאח. נסיעה מן המחסום לעבודה באזור תל אביב עולה בתחבורה העומדת לשרות האנשים עכשיו כ- 25 שח לכיוון אחד!!

ראינו שני אוטובוסים פרטיים מהודרים יותר חונים במרחק מה, ושניים נכנסו אל הכביש המוביל למחסום כשאנו יצאנו אל הכביש הראשי המוביל דרך טייבה לאייל. מאוחר יותר הסתבר שאלה אוטובוסים הקשורים להובלת משפחות לביקורי אסירים.

תנאי עבודה

אחת התלונות שעלתה בשיחות היום, ומוכרת לנו גם מן העבר היא הניצול הכפול שמפעילים המעבידים הישראלים: א. הם מדווחים על מספר ימים קטן יותר מן המספר בפועל- וכך משלמים פחות מס ופחות ביטוח לאומי.  בשל הדיווח המוקטן הם גם מקצצים בימי החופשה בתשלום המגיעים לעובדים, ומשלמים להם לכן בעבור חופשות מוקטנות.

כידוע, רשיונות העבודה אינם ניתנים לעובדים אלא למעבידים. כיוון שכך העובדים תלויים במעביד, ולכן בדרך כלל לא יעזו להתלונן נגדו . רק כשהם מפוטרים בלא פיצויים, או נפצעים בלא דאגה רפואית עולות התלונות, ואז הם נדונות כבר רק בבתי משפט.

באשר לסכומים שהעובדים אמורים לשלם למעבידים, והסכומים שהמעבידים אמורים לשלם עבור רשיונות העבודה, אנו מציעות לבדוק היטב אצל ”קוו לעובד” לפני שמתפרסמת גרסא כלשהיא, בין כהכללה לגבי כל העובדים בין כמקרה פרטי כלשהוא. 

06.00 - 06:30 מעבר אייל

כשהגענו לאייל כבר היו מרבית העובדים בחוץ, ממתינים להסעות, או בדרכם לעבודה באוטובוסים הציבוריים ובכלי רכב אחרים. כשהגענו לאזור היציאה ממתקן הבדיקה היה השער, הסגור תמיד,  המוביל לאזור הכניסה של האנשים מן הצד הפלסטיני פתוח, ואנו פסענו פנימה.

הנתיב מן הצד הפלסטיני ועד למתקן הבדיקה באייל מורכב מארבעה חלקי דרך, שכל אחד מהם ישר לגמרי. בפילבוקס הצופה אל התור עומד מאבטח ברובה שלוף.  יש סככת גג צרה על פני מרבית המסלול הצר המוביל אל קרוסלת הכניסה, אבל לא מעל הקטע שבין הקרוסלה ועד החלק הפנימי יותר של הנתיב למתקן הבדיקה.  שאר הנתיב עד לחדרי הבדיקה עצמם רחב, מקורה, ויש לו גם קירות צדיים. זהו מעין ביתן ענק עם תקרה מקושתת.  כשהיינו שם המרחב הזה  היה מאוד מאוד צפוף, ואז כמעט בבת אחת התרוקן, כשכל המון האנשים  נשאבו במהירות אל תוך חדרי הבדיקה,  ואז נתמלא  בצפיפות שוב.

אנשי האבטחה במגדל השמירה כנראה דווחו על המצאותנו במקום שאליו נשות מחסוםווטש אינן מגיעות, ותוך זמן קצר הופיע מנהל המתקן עם שני מאבטחים.  נתגלגלה שיחה במהלכה למדנו על תוכניות שיפוץ גם באייל.  אלו כוללות בין השאר שינוי המסלול וקירויו המלא, בניית רחבה מיוחדת לאוטובוסים הציבוריים. בשיחה הזכרנו לגנאי את מתקן המכשולים  החדש של ארתאח.  למדנו שיש תכנון (אולי?) להביא תחבורה ציבורית גם לארתאח.