ארתאח (שער אפרים)

6:58 הגענו. מגרש החנייה החדש פתוח. בשעה הזאת, המאוחרת יחסית, יש עדיין זרם של פועלים יוצאים, אבל אין בכלל לחץ בשער הכניסה - מי שמגיע נכנס למתקן. אנשים בודדים חוזרים אחורה, הכל בלי לחץ.

7:03 שתי נשים עומדות בפתח הסללום. אנחנו מתקרבות ומנסות לדבר אתן דרך הגדר (ללא הצלחה - אין לנו שפה משותפת.) הכרוז שואל איך הגענו עד לשם, אני מצביעה על השער הפתוח, הוא מבקש שנתרחק ואנחנו מצייתות.

תוך כדי השיחה אישה שלישית מצטרפת לחברותיה. כעבור דקה שלושתן מתקרבות למתקן. הקול ברמקול מבקש שיחזרו אל מעבר לפתח הכניסה וימתינו עוד קצת, לא ברור למה. גברים אחדים עוברים אותן.

7:07 אנחנו עוברות לצד הכניסה לישראל. עשרות אנשים מבקשים לחזור חזרה, אומרים אין עבודה. אחרים מספרים שלא הצליחו לצאת בזמן, וההסעה שלהם כבר עזבה כשיצאו. אחד אמר שתהיה הסעה למשמרת מאוחרת ויסע איתה, האחרים אמרו שניסו למצוא עבודה מזדמנת כדי לא להפסיד יום עבודה - ונכשלו.

השטח מלוכלך מאוד, בעיקר שקיות ניילון משומשות מפוזרות. חשבתי שחסרים פחי אשפה, אבל הפחים הקיימים ברחבה נשארו ריקים.

שלושה אוטובוסים עומדים במגרש. שאלנו, וענו שמדובר בהסעה של מבקרים לבית סוהר.

7:30 עזבנו. רצינו להגיע גם לצד הפלסטינאי: לפי המפה יש כביש 574 שמגיע מ557 לארתאח, אבל לא מצאנו אותו בשטח.הגענו בכביש 557 עד הכניסה להתנחלות אבני חפץ. חייל אדיב שעמד במחסום שם אמר שהכביש ההוא(5615?) בכיוון השני כנראה היה מביא אותנו לשם, הוא יודע שנוסעים דרכו לטול כרם. אבל אסור לנו לעבור, כי מדובר בכניסה לשטח A.